מרחב בטוח לתנועה

לא היעדר קושי. תנאים להתמודדות.

מתאמנים מגיעים אליי עם כאב קיים – בברכיים, בכתפיים
או בתנועה שמפחידה להחמיר את המצב.

אני לא מבטיחה שלא יכאב.
אני מבטיחה אזור בטוח שבו אפשר לנסות.

העלייה על המדרגה לא הייתה מובנת מאליה.
עדי ש. (72) שלח אוטומטית יד אל העמוד התומך בזמן העלייה על המדרגה.
הכאב בברכיים גרם לו להסס.

אמרתי לו שאעמוד לידו במקום העמוד.
"אני כאן."

עדי סיים 15 חזרות ללא תמיכה בצד אחד, ו־12 בצד השני.
בירידה האחרונה חייכתי ואמרתי לו: "אתה אלוף."
הוא חייך חזרה ואמר שזה רק בזכותי.

בתום האימון שאלתי אותו מה הרגיש בזמן התרגיל.

הוא הסביר:

בהתחלה הרגשתי חשש. פחדתי שיכאב.
אחרי פעמיים הרגשתי שאני מסוגל.
לקראת הסוף הרגשתי שאני יכול לעשות יותר.
אחרי התרגיל הרגשתי מעולה – עייפות מסוימת, אבל לטובה.

הרגשתי ביטחון כשאת לידי.
כשאת שואלת אותי לפני תחילת התרגיל אם אני מוכן, אם אני בסדר.
המילים האלו חשובות.
הנשימות שלפני.
ככה קל יותר להתמודד.

תחושת מסוגלות לא נוצרת מהיעדר פחד.
היא נוצרת כשיש מספיק ביטחון כדי לנסות למרות הפחד.
ומשם מתחילה תנועה קדימה.

יצירת קשר ותיאום שיחת היכרות