The SKY Is Falling – על וויגינס ושות' ועל מירוץ אופני הכביש לגברים לונדון 2012

 

חלומות מתגשמים

בראדלי וויגינס עם החולצה הצהובה במהלך הטור דה פראנס 2012. צילום: Dreamstime
בראדלי וויגינס עם החולצה הצהובה במהלך הטור דה פראנס 2012. צילום: Dreamstime

ביום ראשון שעבר צפיתי בבראדלי וויגינס, האנגלי הראשון, ראש קבוצת סקיי, עושה היסטוריה וזוכה בטור דה פראנס 2012. "כשהייתי ילד, בסביבות גיל 10, צפיתי בטלוויזיה בשידורי הטור דה פראנס וחלמתי שיום אחד אזכה בו. לא חשבתי אז שזה יהיה יותר מחלום. שהרי איזה סיכוי יש לילד שגדל במרכז לונדון לזכות בטור דה פראנס?" סיפר וויגינס לשדר ערוץ "יורוספורט" בבוקר היציאה לקטע האחרון במירוץ האופניים. כמה שעות מאוחר יותר, ברחבת שער הניצחון בפריז, הגשים בראדלי בן ה-32 את חלומו של בראדלי הילד.

הטור ואני

אני חייבת לכם וידוי קטן: התמכרתי. בעשרת הימים האחרונים של הטור דה פראנס 2012 הייתי מרותקת לערוץ יורוספורט, צופה בשידורים החיים ממירוץ האופניים. מעבר לכך שנהניתי לראות שוב נופים מוכרים ולהיזכר בזכרונות מתוקים, התוודעתי אל בראדלי וויגינס, כריסטופר פרום, וינצ'נזו "הכריש" ניבאלי, מארק קבנדיש, תומאס ווקלר, פטר סגאן, טיג'יי ון גארדרן, קאדל אוואנס, לואיס לאון סאנצ'ס, אלחנדרו ולורדה ועוד רבים וטובים נוספים.

ראיתי את תומאס ווקלר מזמזם, שר ומדבר לעצמו שעות במהלך קטע ההרים האחרון, עד כדי מחשבות (שלי) לגבי (אי-)שפיותו. אבל היי, מה לא עושים כדי לזכות בחולצת הנקודות האדומות – "מלך ההרים"? והוא לא היחיד שהתאמץ עד לקצה היכולת.

התוודעתי גם אל הקבוצות השונות והספונסרים, כי אחד הדברים הבולטים במירוץ הוא שמדובר בספורט קבוצתי. צפיתי בכריס פרום מדרבן את בראדלי וויגינס בקטע קשה, על חשבון פריצה שלו ושעיטה קדימה. הוא היה מסוגל לעשות את זה אבל במקום זאת סייע לראש הקבוצה והחדיר בו מוטיבציה. צפיתי בטיג'יי ון גארדרן הצעיר רוכב לצידו של קאדל אוואנס, זוכה 2011, שאיבד מכושרו ומכוחותיו השנה, מעודד ומחזק אותו בקטעים הבעייתיים.

וכמובן – אי אפשר היה שלא להבחין בקהל הנהדר שעודד (לעתים עד כדי כמעט חניקה) את הספורטאים הענקים האלה לאורך כל הדרך.

אפקט וויגינס בלונדון. כולם רוכבים. לאן אתם רוכבים? צילום באדיבות londononview.com
אפקט וויגינס בלונדון. כולם רוכבים. לאן אתם רוכבים? צילום באדיבות londononview.com

אפקט וויגינס ועוד סיבה ללונדונים להיות מרוצים

מסתבר, שבעקבות זכייתו ההיסטורית של וויגינס חלה עלייה משמעותית במכירת אופניים ברחבי הממלכה הגדולה. באופן מסורתי זהו ענף ששומר על כמות מכירות קבועה במשך השנים האחרונות, הרי שבמהלך כל ימי המירוץ חלה עלייה קבועה של 6.3% במכירות. הישג אדיר.

באותו סוף שבוע היסטורי הודיע בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, שעירו תגיש מועמדות לארח את אליפות העולם בשנת 2016. ג'ונסון היה סמוך ובטוח, כי הידע, הניסיון, המתקנים האולימפיים וההתלהבות של הלונדונים בנוגע לרכיבת אופניים תוביל לזכייתה של העיר באירוח הנכסף. זכייתו של וויגינס הלונדוני בטור דה פראנס והישגיהם של חבריו לקבוצת סקיי פרום (מקום שני) וקבנדיש (מלך המאיצים) הם הדובדבן שבקצפת. מחזיקה לג'ונסון וללונדון אצבעות.

(כמעט) הדלקת המשואה האולימפית לונדון 2012

במסגרת השמועות, הרמיזות והעדכונים, הימרתי שנוכח סמיכות הזמנים לזכייה ההיסטורית בטור דה פראנס, יהיה זה בראדלי וויגינס שידליק את המשואה האולימפית. בסופו של דבר, טקס הדלקת המשואה האולימפי היה שונה לחלוטין ממה שציפיתי או שהכרתי עד כה. הלפיד הודלק על-ידי קבוצה של שבעה אתלטים צעירים ומבטיחים שנבחרו על-ידי שבעה אתלטים בריטיים ידועים. במהלך הדלקת המשואה היו לצדם של הצעירים 206 מהטובים בספורטאי בריטניה לאורך השנים. טקס יצירתי ומרגש, שהפך את הביטוי "להעביר את הלפיד הלאה" ממילים למעשה.

טוב, אז וויגינס לא הדליק את המשואה, אבל בטקס הפתיחה, מייד לאחר הספירה לאחור המסורתית הגיע זוכה הטור דה פראנס הטרי וצילצל בפעמון הגדול ביותר בעולם, 27 טון, שהוצב באיצטדיון האולימפי. ואם בפעמון עסקינן, חייבת לציין, שלקראת סוף הטקס חרדתי קצת לגורלו של סר פול מקרטני שהפסנתר שלו הוצב בסמיכות מפחידה לפעמון. אבל הבריטים הם לא ישראלים והפעמון נותר תלוי בין שמיים לארץ לאורך כל הזמן שבו מקרטני שילהב את ההמונים בשירו "היי ג'וד".

במירוץ המבחן של המסלול שערכו המארגנים לפני שנה בדיוק הגיע מארק קבנדיש ראשון. אז איפה השתבש התסריט הבריטי? צילום: ג'סטין סאתרפילד עבור LOCOG
במירוץ המבחן של המסלול שערכו המארגנים לפני שנה בדיוק הגיע מארק קבנדיש ראשון. אז איפה השתבש התסריט הבריטי? צילום: ג'סטין סאתרפילד עבור LOCOG

מירוץ אופני הכביש לונדון 2012 – דם, יזע ודמעות

מלאת אנרגיות מהטור דה פראנס, צפיתי אתמול (יום שבת) במירוץ אופני הכביש לגברים, במסגרת אולימפיאדת לונדון 2012, שנערך ברחבי העיר וסביבתה. שוב נוכחתי שהפתגם הידוע "אי אפשר לרקוד על שתי חתונות" נכון. התאכזבתי מאוד מחבורת המופלאים הבריטית בראשותו של וויגינס. משהו השתבש מאוד בתסריט של הבריטים משנה שעברה (כן, הם עשו מירוץ דמה בדיוק לפני שנה כדי לבחון את המסלול) בו זכה קבנדיש וכולם היו Happy.

צפיתי במירוץ מתחילתו ותהיתי מה תהיה הטקטיקה של נבחרת בריטניה (GB, כפי שהיא מכונה בקיצור). ככל שהקילומטרים עברו לא ראיתי שום תזוזה בקרב חברי נבחרת ה- GB. רוב המירוץ אמנם הובילה הנבחרת את הדבוקה, אולם הייתה רחוקה מקבוצת בריחה של כ- 12 רוכבים שהתנתקו די מהר מהאחרים. לאן נעלם קבנדיש אלוף העולם באופני כביש? פרום? וויגינס? הלו? היחיד שעוד נראה עושה מאמץ היה דיוויד מילר.

גם מירוץ התירוצים היה די מייגע: המסלול יותר צר, אסרו על שימוש באוזניות, בחרנו באותה טקטיקה מנצחת של אליפות העולם (אבל מה לעשות שכל העולם כבר ידע מהי והתכונן), בכל סיבוב יש עלייה ואנחנו לא מצטיינים בטיפוס, והעייפות המצטברת מהטור דה פראנס נתנה את אותותיה. אוי, אוי, אוי. הרשו לי להוציא מטפחת לנגב את הזיעה והדמעות.

אבל אפשר להתנחם בכך ש:

הייתה תאונה קלה בה היו מעורבים כמה רוכבים, לרבות הרוכב האיראני (המממ…);

היה גם כלב שהתפרץ בשמחה אל המסלול ולמשך כמה דקות פיזז וקיפץ על הכביש מצד לצד והפריע לחלק גדול מהרוכבים בדבוקה (בעקבות תקלה מביכה זו יצאה הנחייה רשמית לבעלי כלבים שבאים לעודד את הרוכבים האולימפיים לקשור אותם ברצועה או הכי טוב – להשאיר אותם בבית);

היה רגע דרמטי מותח לאחר שהשוויצרי פאביין קאנצ'לרה שהוביל את קבוצת הבריחה, איבד במהלך סיבוב את הריכוז והתרסק אל תוך הגדר, 15 קילומטרים לפני סיום המירוץ. קאנצ'לרה נפצע, אך לאחר שהתאושש המשיך (קצת מדמם) ברכיבה.

ובסופו של מירוץ זכה בזהב אלכסנדר וינוקורוב הקזחי, שהיה מעורב בעבר בשערוריית סמים.

מזל שלספרינטרים תהיה עוד הזדמנות להוכיח את עצמם ביום רביעי.

* * *

עדכוני חצות: קאדל אוונס פרש מהמירוץ ביום רביעי עקב תשישות. גם כשירותו של פאביין קאנצ'לרה השוויצרי שנפצע במהלך מירוץ הכביש בסימן שאלה. שני עדכונים אלה מגדילים את סיכויי נבחרת החלומות הבריטית למדליות.

* * *

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות