טלי'ס גודיס – רואו פוד, ללא גלוטן, ללא לקטוז, ללא סויה

ביום ששי, קצת לפני ההשקה של "ספר החלומות שלי" שוטטתי קצת בשכונת נווה צדק.
עוד לפני שנסעתי, זכרתי שקראתי בעבר על מעדנייה מבוססת רואו פוד (Raw Food) שנפתחה לא רחוק מהיעד הסופי שלי וקיוויתי שהיא עדיין פתוחה. שורדת את תל אביב.
dsc_0878עברתי פעם אחת ליד החנות שברחוב אחד העם 8. השם הוא אותו שם "טלי'ס", אבל מהחלון ניבטו כלי בית יוקרתיים, נרות וסבונים ריחניים.
עברתי פעם שנייה, קצת מבולבלת, והחלטתי להיכנס ולשאול.
הרגשתי שאני בחו"ל.
המוכר הפנה אותי פנימה, לתוך החנות, ואז הסתבר לי, שהחנות כוללת חלק שמוקדש לעיצוב הבית, וגם מעדנייה. קיר שלם, שחציו מקרר, מוקדש לעוגות, עוגיות, מעדנים מסוגים שונים, סנדוויצ'ים, ראפים, סלטים, ליקרים, יינות, ריבות, נשנושים, ממתקים, גרנולות ועוד.

קשה להסביר את האושר שנחת עלי.
הרגשתי כמו ילדה שנכנסה לחנות צעצועים ענקית או לפארק שעשועים ולא יודעת לאן ללכת קודם או על איזה מתקן לעלות.
במקום להסתפק בקפה ו/או בסלט – מה שאני יכולה לאכול בבית קפה 'רגיל' – יכולתי לבחור. נדרשתי לבחור.
[על ההגבלות התזונתיות שלי תוכלו לקרוא באופן הומוריסטי – כאן.]

כמה התגעגעתי לאפשרות הבחירה.

יכולתי להתפנק בראפ עשוי גרעיני פשתן מלא בכל טוב ירקות עם רוטב טחינה וואסאבי; או בסנדוויצ'ים למיניהם, מלחם נטול גלוטן; או במעדנים מתוקים; או בסלטים בריאים; ולצדם משקאות ירקות ופירות בסחיטה קרה.
ולבנה. לבנה.
מאז שאכלתי גבינות ובמיוחד גבינת לבנה מבוססת קשיו שמכינים "ראמה" מאגוזים ופרוביוטיקה ועוד רכיבים טבעיים, אני כמהה לטעמים האלה. בטלי'ס הן מכינות את הלבנה בעצמן.

מאוחר יותר גיליתי, שהאשה החביבה, שקיבלה את פניי והתעניינה האם הכל בסדר מעת לעת, היתה טלי סבג – הבעלים של המקום שהחלה את דרכה כקונדיטורית ("טאטו"). לצורך בניית התפריט למעדניה שיתפה פעולה עם השפית לי חכים, שמתמחה במטבח הרואו פוד.

אחרי שהתעורר ויכוח מי שמה עין ראשונה על הסנדוויץ' הטבעוני האחרון בויטרינה, החלטתי להיות נחמדה, לוותר ללוחמנית מקומית וללכת על ראפ.
ראפ רואו פוד עשוי גרעיני פשתן מלא ובתוכו כל טוב. עלי רוקט, חסה, אבוקדו וגזר. בחרתי לשבת על הבר ולשוחח קצת עם מכינת השיקים. באותה הזדמנות שתיתי משקה ירוק בסחיטה קרה (בעיקר ירקות עם ג'ינגר ולימון, למיטב זכרוני), והרגשתי טוב. מבפנים ומבחוץ.

dsc_0880
סיימתי את הראפ והשתייה ולא רציתי לצאת. רציתי להאריך את החוויה הזו. של הלונה פארק. אז לפני שיצאתי מהמקום הקסום הזה חזרה למציאות, שתיתי קפה יחד עם כדור ספירולינה בצד. כדור מתוק גדול שיש בו כל מיני דברים טובים: קוקוס טחון, גרעינים, קקאו ועוד. נהניתי מכל ביס. כדור עשיר בטעמים ומשביע.

מחירי המוצרים לרכישה במעדניה אינם זולים. כיאה למיקום ולרכיבים. עם זאת, ובמחשבה שנייה, מחירי המנות לאכילה במקום (או לטייק אווי) דומים בגדול למחירי בתי הקפה בתל אביב.
כך או כך, זה הלונה פארק היחיד שיש לי: היה לי קשה לוותר כל כך מהר על השפע הזה, אז לקחתי לדרך עוד ראפ.
עצובה, ויתרתי על גבינת הלבנה הפעם, כי תכננתי להסתובב כמה שעות בחום ופחדתי שתתקלקל.

dsc_0883

dsc_0884

dsc_0885

//

טלי'ס גודיס, רחוב אחד העם 8, נווה צדק, תל אביב

//

הצילומים – שלי

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות