מחייכת

Raanana1הולכת על המדרכה, לאט כי זה מה שאפשר, אבל זה אפשרי.
מסתכלת סביב, שואפת מלא אוויר, נושפת, נהנית מדי פעם מליטוף קרני השמש.
מקשיבה לקולות האורבניים שמסביבי, וטוב לי.
מין שמחה מטופשת כזו עוטפת אותי פתאום.

וכרגע לא אכפת לי שרק אתמול כבר נמאס לי מלהכיל את הכאב שמלווה אותי.
גם לא אכפת לי שכואב נורא עכשיו.
פתאום טוב לי גם עם זה.

אני מחייכת לעצמי מבפנים, מחייכת גם כלפי חוץ, וממשיכה במסע אל הלא נודע.

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות