60 שנה לאמרליניה: גילגוליה של חולצת הרכב

 

ה-אמרליניה ("הצהובה הקטנה" בפורטוגזית), חולצת משחקי הבית של נבחרת ברזיל, היא אחת מחולצות ההרכב המוכרות והמזוהות ביותר בעולם הכדורגל. נוכח צבעי הדגל של המדינה הדרום אמריקאית, הבחירה בצבע הצהוב נראית די הגיונית ואפילו מתבקשת. אבל מסתבר שנבחרת ברזיל לא שיחקה תמיד בצהוב.

מדי נבחרת ברזיל לאורך השנים. איורים: ויקימדיה
מדי נבחרת ברזיל לאורך השנים. איורים: ויקימדיה

מונדיאל 1950

בחודש יולי 1950 התכוננה ברזיל כולה לחגיגות הנפת גביע העולם בכדורגל. הברזילאים האמינו שיתרון הביתיות ישחק תפקיד מכריע במשחקים, והנבחרת התקדמה משלב הבתים לשלבים הבאים ועד לגמר.

כותרות עיתוני הבוקר של ה- 16.7.1950 כבר הכתירו את הנבחרת הברזילאית בתואר אלופת העולם. רחובותיה של ריו דה ז'ניירו היו מלאים פעילות: אנשים החלו בהקמתו של קרנבל מאולתר, אחרים תלו שלטים המברכים את הברזילאים על זכייתם בטורניר. למעלה מ- 200,000 צופים נרגשים גדשו את איצטדיון המרקנה ועד הרגעים האחרונים של המשחק כולם היו בטוחים שהנבחרת המקומית תנצח.

ואז ברזיל הפסידה. לאורוגוואי. בבית.

בשנת 1950 קברה ברזיל לא רק אשליות, אלא גם חולצת הרכב עם היסטוריה. נבחרת ברזיל שיחקה שנים במדים לבנים. אומרים שלכל צבע יש משמעות. מייחסים לצבע הלבן תכונות שונות, כמו טוהר, ניקיון או קדושה. טוענים שהצבע הלבן משרה רגיעה ושלווה.

אבל עבור הברזילאים, מאז 16.7.1950, הצבע הלבן מסמל מוות.

לא אותה הגברת בשינוי אדרת

קונפדרציית הכדורגל הברזילאית החליטה שחייבים להחליף את המדים. ממילא, ברזיל מתקשרת יותר עם שמחת חיים, קרנבל, סמבה, ים, שמש ופחות עם הצבע הלבן. הקונפדרציה חברה לעיתון קוריירו דה מאניה, ויחד קיימו תחרות לעיצוב מדים חדשים לנבחרת תוך שימוש בארבעת צבעי הדגל. העיצוב הזוכה – חולצה צהובה עם ירוק ומכנסיים כחולים – היה של אלדיר גרסיה שלי, בן ה-19.

כבר במשחקי גביע העולם בשנת 1954 הופיעה הנבחרת במדים החדשים, שכללו את החולצה שזכתה לכינוי "אמריליניה". ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1958, זכתה ברזיל בגביע העולם הראשון שלה. לזכותה של הנבחרת המצליחה ביותר בתולדות גביע העולם בכדורגל 5 זכויות בגביע, כולן עם האמריליניה.

הסכם החסות עם נייקי 

חברת נייקי הפכה להיות נותנת חסות של נבחרת ברזיל בשנת 1997, לקראת מונדיאל 1998.

חולצת מדי נבחרת ברזיל 1996. צילום: Nike Inc
חולצת מדי נבחרת ברזיל 1996. צילום: Nike Inc

"שנות התשעים לא היו זמן טוב למדי הכדורגל. באותם ימים, מדי הכדורגל היו כבדים, עיצוב גרוע וקו צוואר לא מחמיא," מתאר דבון בארט, שעבד כמעצב בנייקי באותה תקופה. "רצינו לעדן את מראה המדים. הצענו קו נקי יותר."
המשימה שעמדה בפני בארט וצוותו התבררה כלא פשוטה כלל וכלל. נדרשו הרבה שיחות שכנוע עד שהברזילאים השתכנעו להחליף את מעט את הגזרה ובעיקר את עיצוב קו הצוואר מצווארון וי לצווארון עגול. חולצת המדים עוצבה בפשטות קלאסית.

חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 1998. צילום: .Nike Inc
חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 1998. צילום: .Nike Inc

בשנת 2002, החליטו בנייקי לאחד את עיצובי המדים של כל הנבחרות המתחרות וליצור זהות ויזואלית אחידה לכולן. המטרה שעמדה לעיניהם של מעצבי נייקי היתה ליצור בידול ברור למותג בקרב צופי הטורניר החשוב ביותר בעולם הכדורגל.

בחולצת הברזילאים נותר הצווארון העגול, אך דק יותר ומעוגל יותר. גם גוון החולצה שונה מצהוב כהה לצבע צהוב לימון בהיר יותר.

חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 2002. צילום: .Nike Inc
חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 2002. צילום: .Nike Inc

הרעיון השיווקי של נייקי במהלך מונדיאל 2002 נחל כישלון צורב. המסר ליצרנית מדי הספורט היה ברור: "נייקי אינה במרכז משחקי גביע העולם והטורניר אינו המקום למסר מיתוגי," משחזר פיל הודג'סון, מנהל ייצור בחטיבת הכדורגל של נייקי באותה תקופה. "האוהדים הם במרכז משחקי גביע העולם, המדינות והתרבות שלהן, ואם נצליח לעשות את זה נכון עבור כל מדינה בנפרד, האוהדים יאהבו את מותג נייקי יותר."

חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 2006. צילום: .Nike Inc
חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 2006. צילום: .Nike Inc

לקראת משחקי גביע העולם בשנת 2006 החליטו בחברה לעשות שיעורי בית. הם בחנו את האופי המקומי, את המסורת וההיסטוריה של הכדורגל הברזילאי, ואת הקשר הרגשי של השחקנים והאוהדים למדי הנבחרת. העיצוב שנבחר היה פשוט וסולידי. גוון החולצה הוחלף וגם עיצוב הצווארון.

במדי הנבחרות לשנת 2006 הקדישה נייקי לראשונה תשומת לב מיוחדת למספרי השחקנים שעל גב החולצות. מעצביה יצרו פונט מבוסס על תרבות לחולצות של נבחרות המדינות השונות. עבור ברזיל, עיצוב הפונט שאב את השראתו מהמטבע המקומי, האמנות, האדריכלות והגרפיטי. התוצאה היתה פונט זורם ושובב שמשקף את צורת המשחק הברזילאית.

חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 2010. צילום: .Nike Inc
חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 2010. צילום: .Nike Inc

לקראת משחקי גביע העולם בדרום אפריקה בשנת 2010, חזרו אנשי צוות העיצוב של נייקי לעידן המוצלח ביותר של הכדורגל הברזילאי – תחילת שנות השבעים. "חולצת הטי הפשוטה בסגנון שנות השבעים נקראת לעתים קרובות כחולצה המושלמת. היא משקפת תקופה אדירה עבור הקבוצה," אומר לי מרפי, הארטדירקטור של חטיבת הכדורגל של נייקי. המדים בשנת 2010 היו פשוטים והעיצוב דומה לזה שבעבר, אבל עם הקפדה על הפרטים הקטנים: רצועות סיליקון בשרוולים בהדפס נקודות, כיתוב פנימי של המשפט "נולד לשחק כדורגל" בפורטוגזית והכיתוב "ברזיל" על גב החולצה.

בעוד שמבחינה אסתטית היו המדים נאמנים לאלו של שנות השבעים (ואם תשאלו אותי גם של שנות התשעים), הרי שמבחינה טכנולוגית, המדים של שנת 2010 היו המתקדמים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל. הם ייצגו קפיצה גדולה קדימה מבחינת עיצוב בר-קיימא וסימנו את המעבר לייצור חולצות מ- 100% פוליאסטר ממוחזר.

חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 2014. צילום: .Nike Inc
חולצת נבחרת ברזיל במונדיאל 2014. צילום: .Nike Inc

לכבוד חזרתו "הביתה" של הטורניר הכדורגל הגדול ביותר, שילבה נייקי חדשנות עם גאווה לאומית. סמל קונפדרציית הכדורגל הברזילאית, שרקום בגובה לבם של השחקנים, גדול יותר ושזורים בו סיבי זהב מטאלי שאמורים לנצנץ בשמש (או לאורם של הזרקורים, נוכח שעות המשחקים).

כאשר הוצג העיצוב החדש בפניו של מאמן נבחרת ברזיל, לואיס פליפה סקולארי, היתה לו רק הערה אחת. "אני אוהב את החולצה הזו," אמר סקולארי. "חסר בה רק דבר אחד: כוכב שישי."

אני מאחלת לנבחרת ברזיל הצלחה רבה במשחקי גביע העולם שיחלו מחר בערב, כוכב שישי, ועוד שנים רבות לחולצה הצהובה, אולם נוכח נסיבות הולדתה של האמרליניה, ישנו סיכוי, או סיכון – תלוי איך מסתכלים על זה, שגם היא תוחלף בעתיד הקרוב.

* פורסם לראשונה בעיתון "מגפון" בטור "בועטת לחיבורים".

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות