פסטיבל היין ה-12 של יקבי יהודה

ואלה שמות: בן חנה, בר גיורא, משק יין הנס שטרנבך, טפרברג 1870, יהודה, כץ, כרמי יוסף, לה טרה פרומסה, לטרון, מוני, נבו, נחשון, סוסון ים, עגור, עמק האלה, ענתות, פלם, צובה, צפרירים, צרעה, קטלב, קלע דוד, קסטל, שורק ושריגים. פסטיבל היין ה-12 של יקבי יהודה יוצא לדרך.

הפסטיבל הוא הזדמנות נהדרת לטיול באזור נופי עם חיבור להיסטוריה של כרמים ועשיית יין בשילוב ביקור ביקבים בני זמננו ובעיקר – מפגש עם סיפורים אישיים.
כל יקב וכל יינן עם הסיפור שלו; אנשים פשוטים שמייצרים יין.

“היכולת שלנו לקחת את היין על כל המשתמע ממנו, ולחבר אותו לרעיון ולחבר אותו ליוזמה, ולגרום לאלפי, אם לא למאות אלפי, תושבי ישראל להגיע הנה, להתנתק מההמולה, לחדור לתוך היערות בדרכים היפות והמדהימות ולגעת ביין עם הסיפורים האישיים” היא שהובילה את משה דדון, ראש המועצה האזורית מטה יהודה, בשיתוף עם חברים טובים, כהגדרתו, לנסות ליצור מסורת של פסטיבל יין. הניסיון צלח והפסטיבל מתקיים זו השנה ה-12.

הקשבתי בעניין לדבריו של משה דדון במסגרת ערב אליו הוזמנתי, ערב בו טעמתי בראש ובראשונה סיפורים. סיפורים של אנשים שמייצרים יין.

שאקיב ערטול, ראש משפחת ערטול, אירח אותנו ביקב המשפחתי – יקב מוני. בתחילת שנות השמונים עברה המשפחה מהכפר מע’ר (מרר) אל אזור יהודה, ושכרה אדמות מהפטריארך הלטיני בירושלים לצורך גידול עצי זית וגפנים. בתחילה מכרו את הענבים ליקבים באזור ובהמשך, הקימו יקב – יקב מוני, שנקרא על-שמו של הבן, ד”ר מוני ערטול, שנפטר ממחלה קשה.
שאקיב הוביל אותנו אל מרתף היקב: “בשנות השמונים היה לי רעיון לעשות כאן מסעדה” הוא מספר, “אבל לא קיבלתי אישורים מתאימים ומצאתי לנכון לעשות מרתף ליקב. חצבתי עד שהגעתי לבור מים שבו השתמשו בעבר אנשי המנזר”.

וזאת עליכם לדעת: מעל המרתף, ובשכנות ליקב, מצוי מנזר דיר ראפת, מנזר פעיל ובו חמש נזירות, שמארחות מעת לעת תיירים צליינים. “אל תרוצו למעלה”, צוחק פתאום שאקיב, “זה לא מה שאתם חושבים, הנזירות האלה זקנות”. “ממש זקנות” הוא מדגיש.

אהרון הפלגוט וארנון ארז מיקב ענתות החלו לייצר יין כתחביב. ארנון ארז, מדריך טיולים, סיפר לי על חוויה מעניינת שלו, הקשורה ביין ששתה במסגרת טיול בגרמניה, שהובילה לתחביב הזה. כשהחלה מסורת פסטיבלי היין של יהודה, הזמינו גם אותם להשתתף בשל מיעוט היקבים באזור. זאת, חרף העובדה שענתות נמצאת מצפון לירושלים ומחוץ לשטח המועצה האזורית יהודה. מאז גדל מאוד מספר היקבים המשתתפים בפסטיבל היין, אבל לחברים הטובים מענתות נשמרת עדיין זכות ראשונים.

פגשתי גם את חיליק, ד”ר חיליק מרום, אחד הבעלים של יקב ענבה. “צוות העובדים וההנהלה” כפי שהגדיר עצמו בפניי. בגיל 17 נסע חיליק לצרפת, לטיול לפני הצבא, ובבורגון שתה את היין הראשון שלו – שרדונה – במרתף אחד היקבים. גם היום, שנים לאחר מכן, הוא זוכר את החוויה: “רעדה לי היד, טעמתי את היין ואמרתי וואוו. זה באמת וואוו. ידעתי שיום אחד גם אני אעשה יין”. וטרינר בהכשרתו ובהוויתו, ייצור יין הוא שילוב של אהבה ישנה-חדשה עם עשייה חדשה עבור חיליק: “יין תמיד נותן לי תחושה שהוא נורא דינאמי. דורש יחס. משתנה. ממש לא קשור למה שאני עושה איתו.” גאוותו של חיליק היא בפינו נואר (ושוב חזרנו לבורגון) שאותו מזג לכוס. פינו נואר 2006. חיליק הגדיר אותו כ”הכי קרוב לפינו נואר בורגוני שיש בישראל”. יכולתי לעצום עיניים, להיות שם ולהתחבר לתיאור.

אחריו פגשתי את לורי ושייקה לנדר מיקב צפרירים. שני ארכיאולוגים שהחליטו להחזיר עטרה ליושנה ולהקים יקב מתוך חיבור למקום ולהיסטוריה ומתוך אהבה ליין. שייקה התחיל לספר לי על ההיסטוריה המרתקת של אזור יואב-יהודה בגידול הגפנים וייצור היין, תוך שהוא נותן לי לטעום מיינות היקב. לצערי, השעה כבר היתה מאוחרת, ולפיכך דחיתי את סוף הסיפור למפגש הבא. בימי שישי ושבת בחודש אוקטובר יארחו לורי ושייקה מבקרים על כוס יין, אחת או יותר וכיבוד ביתי, ויספרו על עשיית יין מבית שני ועד לבית שלהם.

בערב ההוא היו עוד המון סיפורים, קצרים וארוכים, של הנס שטרנבך (שטרנבך) ונתן ליפשיץ (נחשון) ושוקי ישוב (עגור) וגם הרבה יין.

ובסוף החגיגה (שלי) נגמרה, אבל היתה לי תחושה שטרם מיציתי את מגוון הסיפורים והיקבים של מטה יהודה. מתכננת להצטרף לאחד מסיורי היקבים “חנה, סע וטעם” שיתקיימו בימי שישי של חודש אוקטובר. הסיורים כוללים טעימות והיכרות עם הייננים וסיפוריהם, ויש לי עוד הרבה מה לטעום ולשמוע.

ואם אתעצל לפזז בין הכרמים והיקבים, הרי שבימים חמישי ושישי 28-29.10.10 מתרכזים כל הייננים וכל היקבים תחת קורת גג אחת, באירוע המרכזי במתחם “לילות כנען” שבקיבוץ צרעה. בו ניתן לטעום יינות ולהמשיך לשמוע סיפורים מרתקים. ביום שבת, 29.10.2010, תתקיים בקיבוץ צרעה הרמת הכוסית הגדולה, הרמת כוסית לחיים במטרה לשבור שיא ישראלי.

ביום שישי 22.10.2010 מתקיים מירוץ היקבים ה-2, מירוץ שמתחיל בקיבוץ נחשון, עובר בין כרמים ומטעים, בסמוך ליקבים ולאתרים היסטוריים. ניתן גם להצטרף למסלולי רכיבה באזור שמקיים פורום האופניים של מטה יהודה.

ידידיי יצרני הבירה – גל (גל’ס) וארם (אביר האלה), מאביעזר ומצפרירים, הסבו את תשומת ליבי לכך שבסוף השבוע הקרוב פותחים אמנים, אומנים, אנשי אוכל, גבינות, בירות ויין, את בתיהם למבקרים. חגיגת תרבות, אומנות, אוכל ויין מתקיימת בישובים שריגים לי-און, גבעת ישעיהו וצפרירים.
בקיצור – יש הרבה סיבות טובות לקפוץ לאזור.
בתיאבון ולחיים!

* * *