עסק משפחתי / מלבי קר וטוב ביפו

מלבי

לפני שישים שנה סבא הכין מלבי ("מֻהַלַבִּיַה"), העמיס על עגלה והסתובב בכל מיני תחנות ביפו, עוצר ומוכר, גורם לאנשים עונג ומצנן אותם בקיץ הלוהט. בחורף היה הסבא מחמם את ליבם עם סחלב חם.

יום אחד נעצר סבא באחת התחנות, בשדרות ירושלים 100, וקבע שם את משכן חנותו.*

לימים המקום נהפך למוסד לעלייה לרגל, שנים עברו ודור החליף דור.

הבן החליף את הסב, והנכד החליף את אביו, ועד היום המשפחה מכינה ומוכרת מלבי קר בקיץ וסחלב חם בחורף.

ויש גם גזוז רטרו בשלושה טעמים (אננס, דובדבנים ולימון).

המקום הקטן הומה אנשים, גם ללא שם או שלט.

ואיך המלבי אתם שואלים?

היה שווה את ההליכה הארוכה בשמש ביום שישי לח. המלבי הקר החליק במהירות דרך פי וחיכי, מקרר את חלל הפה והגרון. היה לו מרקם אחיד ולכיד, מגרה את בלוטות הטעם.

אחרי שהחזרתי כוס זכוכית נקייה למשעי, ניסיתי בתחבולות לקבל את המתכון הייחודי (והסודי) של המשפחה, אולם קסמיי לא עבדו הפעם.

כפרס ניחומים קיבלתי לטעום גזוז אננס, שהיה גזוז-גזוז, אבל אף פעם לא התלהבתי מהמתיקות הנוראית של הגזוזים למיניהם, עוד מהזמן שבו הסיפולוקס כיכב כחידוש עולמי.

סקר קצר בקרב המכורים שפוקדים את המקום העלה, כי יש התלהבות מגזוז האננס וכן מהמעורב – אננס ודובדבנים. הם אפילו התנדבו לדגמן.

כל שנותר הוא להגיע לשם שוב להתענג על מלבי קר נוסף (אפשר גם לקחת הביתה) ולהמשיך לעשות ניסיונות במטבח.

* * *

* עם עבודות התשתית להקמת הרכבת הקלה, זז המוסד לשדרות ירושלים 94.