בירה אש של הדובים | שוק החקלאים בנמל יפו

ביום שישי שעבר, 28.12.2012, נפתח "שוק חקלאים" חדש ברחבה שבין מרכז "נא לגעת" לבין "שוק יפו בנמל". הגעתי אליו מתוך סקרנות, מתעניינת לראות מה יציע השוק הזה לבאים אליו.

אז היו שם ירקות, פירות, גבינות, פרחים, שמנים, מאפים, זיתים, ממתקים תוצרת בית, פירות יבשים, תוצרת אורגנית, מיצים טבעיים, דים סם (זה ממש "בילט אין" בכל שוק אוכל), פסטה טרייה לקחת הביתה, דוכן מוצרים אקולוגים חכמים ועוד.

ייתכן שיש כוונה לקרות את המקום, אבל כרגע, השוק אינו מקורה, אלא אם אפשר לקרוא קירוי לצלונים המפוספסים אדום לבן שהתנופפו מעל לכל דוכן. חלק מהדוכנים בשוק הם שלוחה של עסקים שמצויים בתוך מתחם "שוק יפו בנמל". במקום להיכנס ולרכוש מוצרים בפנים, אפשר לעשות את זה בחוץ. חלק אחר הם דיירים חדשים במתחם.

שוק החקלאים בנמל יפו. צילום: מירה-בל גזית

בסך הכל, אין כאן בשורות מרעישות וגם לא סיבה לעזוב הכל ולהגיע לכאן דווקא בין השעות 09:00-14:00 בימי שישי. מתחם השוק בנמל (במבנה מחסן 1) פתוח גם מעבר לשעות הללו. ובכלל, לקרוא לכמה דוכנים מסודרים בריבוע "שוק חקלאים" זה (קצת) מעליב שווקים אמיתיים.

הדוכן האורגני. שוק החקלאים בנמל יפו. צילום: מירה-בל גזית

הדוכן המוצלח ביותר, לטעמי, היה דוכן התוצרת האורגנית של "חוות בריאות בטבע" ממושב ניר צבי. החווה של משפחת בנדטוביץ מפיקה מרגליות. קניתי סלרי עלים (שני גבעולי ענק ב- 10 ש"ח) – קנייה מוצלחת במיוחד. אני עדיין מכרסמת את החלק התחתון של הסלרי. את העלים קצצתי והוספתי לסלט עשבי תיבול יחד עם הכוסברה והפטרוזיליה שקניתי מהמוכרת החייכנית ומסיברת הפנים (5 ש"ח לצרור) וגם קצת מנטה אורגנית מהערוגה הפרטית. גם הבצל הירוק שקניתי (שני צרורות ב- 10 ש"ח) הוכיח את עצמו בסלט ירקות. כל הירקות היו טריים ומלאי טעם.

פלפלים נהדרים בשוק החקלאים בנמל יפו. צילום: מירה-בל גזית

בנוסף, קניתי חבילת פלפלים מאורכים קטנים ומתוקים שהגיעו ליפו ממושב כמהין שליד ניצנה שבדרום. כן, מסתבר שגם לנו יש כמהין. חיסלתי את החבילה מהר מאוד והצטערתי שקניתי רק אחת במקום שלוש.

מישהו כבר בטח אמר פעם: "פלפלים אשר מופיעים במערכה הראשונה סופם להיכנס לבירה במערכה השנייה." זה יכול היה להיות צ'כוב.

דוכן דים סם. פריט חובה טרנדי בכל שוק אוכל/חקלאים? שוק החקלאים בנמל יפו. צילום: מירה-בל גזית

שוק החקלאים בנמל יפו. צילום: מירה-בל גזית

אחרי שסיימתי להסתובב בין דוכני שוק החקלאים החדש (המתחם קטנטן), נכנסתי פנימה למתחם "שוק יפו בנמל" לבקר את חבריי שב"Beer Market", לחדש את המלאי הביתי של הבירות הישראליות ולהתעדכן בחדשות.

שתיתי במקום את ה"אש" של הדובים. בירה בהירה, 4.7% אלכוהול, שתובלה בצ'ילי. חריפות הצ'ילי (או השאטה) נבנית בהדרגה. בתחילה הבירה נטעמת כעדינה ואז מגיעה לגרון סיומת חריפה (ה"אפטר טייסט"). כמו פירמידה, בכל לגימה התווספה חריפות לזו שהרגשתי לפניה. עם סיום הבקבוק התחלתי להעריך את ה"אש" ולהבין את מקור השם. מי שאוהב חריף יעריך מאוד את הבירה. אחרים, עדיף שינגסו משהו תוך כדי שתיית הבירה. לא צריך להיות חובב מושבע של סחוג ודומיו כדי לשתות את ה"אש". מדובר בבירה נעימה לשתייה עם טוויסט, בירת צ'ילי מיין סטרים: שתו אותה וזהו. אל תתקשרו לסוכן הביטוח.

"אש" של מבשלת "הדובים" ב- BEER MARKET בשוק נמל יפו. צילום: מירה-בל גזיתבירה גופר'ס. צילום: מירה-בל גזית

במהלך השיטוט בשוק החקלאים הקטן פגשתי את סשה קנוביץ, אשתו נטלי והבנות איה ואדוה. בזכות המפגש המקרי (או אולי לא) נזכרתי פתאום ב- Chili Wheat של מבשלת גופר'ס. בירת חיטה בהירה, 4.5% אלכוהול, קלילה ורעננה עם סיומת מפולפלת. כשמה כן היא, במהלך הכנתה הוספו לה כמה סוגים של פלפל צ'ילי חריף. שתיתי אותה כמה וכמה פעמים ולמיטב זיכרוני, הצ'ילי וויט היתה חריפה הרבה יותר מה"אש" והפלפל הורגש משמעותית.

בינינו, אם מארי אנטואנט היתה מתאמצת קצת יותר, היא בהחלט היתה יכולה לומר את המשפט: "אם אין מים תשתו אש". אין לי ספק שהמשפט הזה היה מפרסם אותה. 

 * * *

 

Leave a reply:

Your email address will not be published.

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות