על "הפוליטיקה של השומן" | הערוץ הראשון

פרולוג

ריחה המשגע של העוגה שאפיתי הבוקר מצא דרכו לאפי. פותחת טלוויזיה: "כל הילדים אוכלים"; "הכי טעים שיש"; "מבשלים ביחד". סוגרת. הפחתתי את כמות הסוכר והשומן שבמתכון המקורי ובכל זאת מתעוררות בי נקיפות מצפון כשאני נוגסת בתאווה בפרוסה השנייה וחצי. טוב, רק יישרתי. עקום אז מיישרים, לא?

"חבל שאת אוכלת ככה, בסוף תשמיני ואף אחד לא ירצה אותך," אני עדיין שומעת את צקצוק לשונו של הספר החביב כשראה אותי אוכלת חטיף חלווה לפני יומיים. במספרה הטלוויזיה פתוחה קבועה על ערוץ האוכל: "החדשות מדכאות פה," הוא הסביר.

קראתי שבקנדה פוטרה מוכרת בחנות בגדים למידות גדולות בשל השימוש במלה "fat" בפייסבוק. המלה אינה חלק מאוצר המלים המאושר על-ידי המעסיק. אני מסדרת כמה פרוסות עוגה על צלחת ומצלמת לפייסבוק.

באיטליה קודמה הצעת חוק לפיה הורים שמגדלים את ילדיהם כטבעונים ייענשו פלילית. פותחת טלוויזיה: "הפסקת אוכל"; "לרדת בגדול"; "משחקי השף – אוטו אוכל"; "המסע המופלא של גידי ואהרוני". מדברים גם על "דיאטת סנטה קלריטה". אהה, זו סדרת זומבים חדשה. סוגרת.

מבקר המדינה קבע כי המאבק בהשמנה צריך להיות יעד לאומי. כיאה למדינה מוקפת אויבים, מסומן היעד, והטרמינולוגיה נלקחת משדה הקרב: אויב, מלחמה, תקיפה, מאבק, ניצחון ותבוסה. הכל נקי, סטרילי. נקבע, שפרסומאי לא יפיק פרסומת שמופיעה בה דוגמנית ומפרסם לא יציג פרסומת כאמור, אלא לאחר שהדוגמנית מסרה אישור רפואי שלפיו היא אינה בתת-משקל, בהתאם לחישוב מדד מסת גוף לפי בדיקה בשלושת החודשים שקדמו למועד הצילומים.

בינתיים, בסופרמרקט, קוראת בעיון רכיבי מוצרים, ערכים תזונתיים וסימון אלרגנים. מוותרת על מוצרים שמתגלה בהם חוסר התאמה בסימון. יש הרבה כאלה. אין פיקוח ממשי וזה הפך לספורט לאומי. כך גם מענה לשאלה בשאלה. השאלה "האם יש במנה הזו גלוטן?" נענית בשאלה "למה את נמנעת מגלוטן?" וב- "את טבעונית?" ולגרנד פינאלה "רגע, ופטרוזיליה זה בסדר?" לא מעוניינת למסור גיליון בריאותי או מניפסט אידיאולוגי. לשמחתי, עדיין לא בוחנים את נאמנותי בדרישת הצדעה לדגל או שירת ההמנון. "מה 'כפת לך, ילדה-מלצרית. רק תעני על השאלה. לא יודעת? תשאלי את השף".

כל שבוע צצה הצעה תזונתית כזו או אחרת, ואנו נוהרים אחריה במטרה להשיג משהו שחסר לנו: אושר, הצלחה, שייכות, you name it. תעשייה שלמה מזינה את תחושת אי הנוחות שלנו מגופנו. אנו תופסים אותו כפגום וכטעון שיפור. יותר או פחות. תעשייה שלמה ניזונה מתחושת אי הנוחות שלנו מגופנו. ולכולנו יש תמיד עצה טובה לתת. כולנו חכמים. כולנו מבינים גדולים בתזונה, באימון גופני ובכוח הרצון. אנחנו חיים בחברה עם הפרעות אכילה. חברה אובססיבית לגבי תכולת הצלחת שלה, ולעתים קרובות לגבי הצלחת של השכן.

הצעת חוק איסור אפליה מחמת משקל עברה קריאה טרומית כבר לפני שנתיים ועדיין מצויה בדיוני ועדות הכנסת. בינתיים לגיטימי להעיר לאחר בדבר העדפותיו הקולינריות, תוך שבירת כל מוסכמות בדבר פרטיות או כבוד אדם בסיסי. בחברה כזו עוד יותר לגיטימי להעיר לבעלי משקל עודף, או אנשים שמנים, ובעיקר לנשים, ועל הדרך גם לתת להן עצות. הפכנו למיסיונרים של דת חלולה שמקדשת גוף רזה וחטוב. עושים שיימינג ומרגישים טוב עם עצמנו כי "המטרה מקדשת את האמצעים" וכי "זה לטובתן". מסיקים מסקנות מרחיקות לכת ממשקלה של אשה או מהעדפותיה התזונתיות. בחברה כזו גם לגיטימי להיכנס לאחר לתוך הצלחת, תוך שבירת כל מוסכמות בדבר פרטיות או כבוד אדם בסיסי. תפנימו: האוכל לא מגדיר אותנו. אנחנו הרבה יותר מסך הבחירות התזונתיות שלנו.

בשבוע שעבר החל שידור סדרת התעודה "הפוליטיקה של השומן". הערב ישודר הפרק השני בסדרה. צפיתי בפרק הראשון ואני ממליצה לכולם לצפות בו ובהמשך הסדרה, גם אלה שבטוחים שכבר ראו הכל ויודעים ומכירים. כמו שכתבתי בפרולוג שלי למעלה, תעשייה שלמה מזינה את תחושת אי הנוחות שלנו מגופנו וניזונה ממנו. כולנו תופסים את גופנו כפגום וכטעון שיפור. יותר או פחות. אין מישהי/ו שהסדרה הזו אינה נוגעת לה/לו באופן כזה או אחר. הסדרה מלווה שמונה נשים מרתקות, עצמאיות, מלאות שמחת חיים וגם כאב – בהתמודדות מול החברה ובניסיון שלהן לרזות בשיטות שונות מקובלות: ניתוחים, אימוני כושר, דיאטות, מאבק חברתי, מאבק אישי ופסיכולוגי. הסדרה בוחנת את הגורמים ליחס המפלה ולאי הנוחות שחשות נשים שמנות; כיצד התגבשו תהליכים חברתיים מורכבים המעצבים תפיסות תרבותיות שמעריצות רק בעלי ובעלות גוף רזה וחטוב; מדוע החברה מתייחסת למשקל ולא לאישיות של הנשים; ושאלות נוספות הקשורות לנושא זה. אני שמחה שהערוץ הראשון ויוצרות הסדרה (קרדיט בהמשך) הרימו את הכפפה ודנות בסוגיות חשובות ומשפיעות אלה. שלוש תוכניות של 50 דקות הן מעט מדי לנושא טעון שכזה, אבל כולי תקווה שהסדרה תוביל לפתיחת דיון, לשאלות ולשינוי מודעות. תודה לכן!

//

ואסיים במונולוג המדהים ונותן השראה של גאלה ירחמלביץ', מתוך הפרק הראשון:

"תמיד הייתי שמנה. כשאת שמנה את מכוערת, את לא מוצלחת, את לא מאושרת, את לא.
את בעיקר לא אחד גדול.
פיללתי, בתור ילדה, שמשאית תדרוס אותי, שמשהו יקרה, שאני אמות, כי בעולם שאני נמצאת בו אני לא רצויה, אני לא אהובה, אני לא נחשקת, אני לא מצליחה, אני לא יפה, אני לא.
ניסיתי.
כמה שניסיתי: הרעבתי את עצמי, פיתחתי הפרעות אכילה. אכלתי בסתר.
ניסיתי לרצות את כולם ניסיתי להיות היפה, הרזה, המוצלחת, הנחשקת
אבל לא – הייתי השמנה.
ואז החלטתי שדי.
בא לי לחיות והתחלתי להוריד לאט לאט את כל המסכות ואת כל המגננות ולשחרר.
אז הורדתי, למשל, את העגילים הגדולים. והורדתי הכל כדי שתראו אותי כמו שאני.
זו אני!
וזה בסדר.
ויש לי צלוליטיס ויש לי מלח פלפל. ויש לי ישבן שמגיע חצי שעה אחרי, ויש לי ציצי קטן, ויש בטן ויש לי את הירכיים, ויש לי הכל וזה שלי. בגלל זה אני לא אלך עם גופיה בקיץ? חם לי! … מה יש להסתיר? למה זה כל כך מאיים עלינו למה זה כל כך מפחיד?"

//

"הפוליטיקה של השומן", סדרה בת 3 פרקים, 50 דקות כל פרק, ימי שלישי בשעה 21:00, במסגרת רצועת "הסיפור האמיתי" בערוץ הראשון. הפרק הראשון שודר ב- 7.3.2017 (ניתן לצפייה באתר האינטרנט של הערוץ). עריכת תכן והפקה: "יוצרות_תרבות": יעל שביט, מעין מילוא; תסריט: יעל שביט, מעין מילוא, שרית קדם, איריס טובול; בימוי: יעל שביט; בימוי מצלמה: איילת דקל.

//

צילום עוגה: אנטוניו קאגליאטה – stopsnap.io

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות