השעון | כריסטיאן מרקליי במוזיאון תל אביב לאמנות

תכננתי לצפות בסרט השעון כמה דקות ולהמשיך הלאה.
נשארתי יותר משעה ואיחרתי להגיע לפגישה שקבעתי מראש.
הייתי בטוחה שאשתעמם. טעיתי. אני מתכננת לחזור ולצפות עוד.

חזית מוזיאון תל אביב לאמנות, כרזת השעון של מרקלי, מרץ 2018. צילום: מירה-בל גזית
חזית מוזיאון תל אביב לאמנות, כרזת השעון של מרקלי, מרץ 2018. צילום: מירה-בל גזית

** מאז, הגעתי למוזיאון עוד שלוש פעמים לצפות בחלקים נוספים מהשעון. יש לי תובנות נוספות – רציניות ועמוקות קצת יותר ממה שכתבתי כאן למטה. ביום חמישי הקרוב, 10.5.2018, יוקרן השעון למשך 24 שעות ברציפות. ממליצה להגיע. אעדכן את הפוסט ממש בקרוב **

//

השעון, יצירתו של האמן האמריקאי כריסטיאן מרקליי, היא מונטאז' של אלפי קטעי סרטים, שמציגים את הזמן באמצעות שעונים, דיאלוגים ואזכורים שונים. סרט בן 24 שעות שמוקרן על מסך בזמן אמת.

מרקליי מציג קטעי סרטים מהיסטוריה עשירה של מאה שנות קולנוע וטלוויזיה: אוסף של סצנות מסרטים קנוניים ומוכרים פחות, דרמות רומנטיות, סרטי מתח, מערבונים, מדע בדיוני ועוד. ז'אנרים, תקופות ומקומות שונים ערוכים ביחד לזמן אמת, בו השעות והדקות מרכיבות יממה.

מרקליי מפרק את הסצנות ומעניק להן הקשר חדש, בו הזמן הוא הגיבור הראשי. הזמן לא נמדד תמיד באמצעות הצגה ויזואלית של שעון. לעתים מוזכר שעון או זמן בדיאלוג, או בהתייחסות ויזואלית לשעה ביום. לפעמים האתגר הוא למצוא את השעון או דימויו. לזהות את מקורה של הסצנה.

ההנאה מהשעון קשורה (גם) למחווה האובססיבית של מרקליי לקולנוע. כוכבי הקולנוע מוצגים בשלבים שונים בקריירה שלהם, באופן המייצג את סחרחרת הזמן החולף וארעיות החיים. התפיסה האנושית שלנו את מושג הזמן נבחנת על ידי יצירה נטולת התחלה וסוף. היצירה היא מעין מדיטציה על זמן ועל זמן חיינו. הזמן שלנו. מרקליי ממחיש לנו, הצופים, כמה זמן אנו מבלים בצפייה במסכים: מול המסך הגדול, מול הטלוויזיה, מול המחשב ומול טלפונים ניידים. בעוד אנו צופים בסרט, אנו צופים גם בזמן חיינו האוזל.

השעון – מיצב, הקרנת וידאו חד-ערוצית, 24 שעות – יהיה זמין לצפייה למבקרים במהלך שעות פעילות המוזיאון ועד ליום 19.5.2018. הצפייה באולם סם ואילה זקס במוזיאון תל אביב לאמנות תתאפשר ל- 60 מבקרים בכל פעם, ללא הגבלת זמן. הקרנות מלאות של השעון בהן המוזיאון יהיה פתוח 24 שעות ברצף : 22.3 / 26.4 / 10.5.

אוצרת: סוזן לנדאו.

//