הצרפתייה הראשונה שלי

 

אחד הפוסטים שאני גאה בו מאוד מתאר את חוויותיי ממסעדת L'Auberge de l'ill עטורת 3 כוכבי מישלין שבאלזס. מעוזם (אז) של השפים פול ומרק הברלין. בשנת 1999 אכלתי במסעדה לראשונה, ומאז שבתי בשמחה אליה (ולמלון) עוד שלוש פעמים.

הפוסט זיכה אותי במקום השני בתחרות הכתיבה לשנת 2010 של מסדר אבירי הגריל. במקור נכתב הפוסט בבלוג הקודם שלי בבלוג שלי (ז"ל) בקפה דה מרקר. בהמשך העברתי אותו למשכנו הראוי.

שף פיני טבת, אחד מקוראיי וחבר של השף הברלין, ביקר במסעדה וסיפר לו על הפוסט שלי. מרק הברלין (פול, האב, נפטר בשנת 2008), הוחמא מאוד (כך סיפר לי טבת) ולא עבר זמן רב וקיבלתי בדואר ספר מתכונים של המסעדה עם הקדשה אישית.

***

Paul2

Paul1

הצרפתייה הראשונה שלי היתה אלזסית.
היתה זו מסעדת L'Auberge de l'ill שבכפר אילוזרן (Illhaeusern), באלזס, מעוזם של פול ומרק הברלין.
מאז הפעם הראשונה שבתי בשמחה אליה (ולמלון שלצידה) עוד שלוש פעמים.

הפעם הראשונה, בשנת 1999, נחרטה בזכרוני יותר מהבאות אחריה.

המנות הראשונות והעיקריות עברו חלפו להן בהנאה גדולה. יין הפינו נואר מבית מדרשה של משפחת הוגל (Hugel&Fils) – "האדום האמיתי – כפי שמכנים אותו האלזסים, שטף את המנות ועשה חסד עם טעמיהן.

ואז הגיע מלצר הגבינות, לבוש בהידור ובקפידה, ולצידו עגלה מלאה כל טוב.

גבינות בכל מיני צורות, צבעים וריחות היו מפוזרות על גבי הקומה הראשונה של העגלה. צהובות, כתומות, לבנות, עגולות, מרובעות, קשות, רכות, ירקרקות, כחולות, מצופות, טבעיות, מחלב בקר, מחלב עיזים, מחלב כבשים. ראשי הסתחרר רק מהמחשבה שעליי לבחור מתוך כל הגבינות המזמינות האלה ארבע בלבד.

המלצר הציג את הגבינות בפנינו. לכל אחת מהן היה שם אריסטוקראטי צרפתי שנשמע מפתה מאין כמוהו. אחרי שלושה או ארבעה שמות כאלה, הלכתי לאיבוד.

בתורי לבחור את הגבינות, התנצלתי בפני המלצר על כך שאיני זוכרת את השמות.

ידעתי בבירור את העדפותיי ונתתי את נאום חיי: אני מעדיפה גבינה מחלב עיזים או כבשים על פני חלב בקר; אני מבקשת להתחיל בגבינת עיזים טבעית רכה, אחריה גבינת עיזים נוספת עם טעם עז יותר, גבינה שלישית לבחירתך, אדון מלצר (הוא הציע גבינת קומטה מיושנת שנתיים במערה) והייתי רוצה לטעום את גבינת המונסטר-ג'רומה המקומית.

תוך כדי הנאום, חתך המלצר במיומנות חתיכות מהגבינות, הניח אותן על הצלחת, ולסיום, פיזר ביניהן שקדים, אגוזים, ענבים ותמרים, "זה כדי לנקות את החיך בין גבינה לגבינה, גבירתי". ו"אם תרשי לי להמליץ, גבירתי, התחילי בגבינה הזו" הוא הצביע על אחת הגבינות שהמתינה על הצלחת "והמשיכי בכיוון השעון". "בתיאבון".

כאשר סיים להגיש את צלחות הגבינה הציע המלצר לכל אחד מאיתנו תוספת לחם תאנים, ומזג לכוסותינו הריקות את שארית היין האדום שבחר במומחיות בן-זוגי.

נהניתי מאוד מטעמן של הגבינות שבחרתי. לאחר שטעמתי את הגבינה השנייה, ביקש ממני בן-זוגי להמתין, ולטעום חתיכה מגבינה שהוא בחר. הוא הגיש לי אותה על מזלג קטן: "רוקאמאדור"

הכנסתי לפי את הגבינה הנימוחה, והתענגתי עליה. לרגע שכחתי היכן אני נמצאת, ובקושי שמעתי את הסברו של בן-זוגי, על כך שהמדובר ב"35 גרם של גבינת עיזים מאזור רוקאמאדור". "נבקר גם שם בהזדמנות" הוא הבטיח. הטעם המורכב של הגבינה, מעין חריפות ומתיקות בו זמנית, קטיפתיות חמאתית יחד עם חספוס וגסות, סחף אותי לחוות תאווה ותשוקה שלא חשתי בעבר.

מי היה מאמין שאחווה סיפוק כזה גדול מאכילת גבינה? טוב, חשבתי, זו לא סתם גבינה. זו רוקאמאדור. לגמתי מעט מהיין, עירבלתי בפי את תמצית הפינו-נואר הבשל ואת שארית הגבינה, ורגשות של אושר ועוצמה גאו בי בעת שהרהרתי בכך שמאות שנים של חקלאות צרפתית התאחדו יחדיו על מנת להעניק לי רגע של הנאה אלוהית.

קיוויתי שהרגע הזה יהיה אינסופי, אולם קול כחכוח גרון החזיר אותי למציאות, והבחנתי שמלבד בן-זוגי שמסתכל עליי במבט מחויך, עומדת ליד השולחן גברת ונועצת בי מבט משתאה.

נו טוב, חשבתי, אף פעם לא ניחנתי בפני פוקר.

"צהריים טובים לכם, גבירתי ואדוני. שמי דניאל הברלין, אשתו של השף. אנו מבקשים להודות לכם על שבחרתם לאכול אצלנו והיינו רוצים להציע לכם, לאחר שתיית הקפה והקינוחים, דג'יסטיף על חשבון הבית."

דניאל הפסיקה לשנייה, חייכה והוסיפה "אולי גבירתי תרצה לפני כן עיגול רוקאמאדור נוסף?"

Paul3

* * *

צילומים: ויקימדיה.

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות