המשחקים האולימפיים, לונדון 2012: מדליית זהב לקולינריה הבריטית

בשבועיים האחרונים, מאז יום פתיחת המשחקים האולימפיים בלונדון 2012, התקיימו בבירת בריטניה במקביל לתחרויות הספורט גם אירועים קולינריים רבים שעסקו, בין היתר, גם בשאלות הקשורות לקולינריה הבריטית, בהווה ובעתיד הצפוי למסעדות, למסעדנים ולשפים בבריטניה.

הפנים ואופן החזקת הלפיד אומרים הכל. שף ריימונד בלאן נושא את הלפיד האולימפי. צילום: London Media Centre
הפנים ואופן החזקת הלפיד אומרים הכל. שף ריימונד בלאן נושא את הלפיד האולימפי. צילום: London Media Centre

בעצם, עוד לפני התחרויות, זכו השפים ריימונד בלאן (Raymond Blanc) והסטון בלומנטל (Heston Blumenthal) לכבוד גדול כאשר נבחרו לשאת את הלפיד האולימפי בשם השפים הבריטיים כולם. בלאן הוא אחד השפים המוערכים בבריטניה וזכה בפרסים ובעיטורים רבים. המלון והמסעדה שלו (Le Manoir) הם היחידים ששומרים על מעמדם – שני כוכבים במדריך מישלין בריטניה – במשך 28 שנים ברציפות. בלומנטל, שף מוכר ברמה בינלאומית, הוא בעליהן של שלוש מסעדות – שתי מסעדות Fat Duck בבריי (שלושה כוכבי מישלין) ובברקשייר וכן מסעדת Dinner by Heston Blumnthal במלון מנדרין אוריינטל בנייטברידג', לונדון.

 

Five O'Clock Tea, Anyone?

אין כמו תה של חמש אחר הצהריים כדי להרגיש ממש בריטיים. הארוחה המסורתית שמוגשת לצדו של התה וכוללת כריכים ועוגות נועדה לגשר בין ארוחת הצהרים לארוחת הערב.

תתחילו לפתח תיאבון. ארוחת חמש אחר הצהריים במלון את'נאום (Athenaeum hotel). צילום: London Media Centre
תתחילו לפתח תיאבון. ארוחת חמש אחר הצהריים במלון את'נאום (Athenaeum hotel). צילום: London Media Centre

גילדת התה הבריטית (כן, כן) העניקה השנה את הפרס הראשון בקטגורית "ארוחת התה של אחר הצהרים בלונדון" למלון את'נאום (Athenaeum hotel), מלון בוטיק חמישה כוכבים שנמצא ליד הייד פארק קורנר. המלון מציע שני סוגים של ארוחות, האחת מבוססת על פירות העונה והשנייה על דבש דבורים מקומי מפרחי הפארק.

אם תרצי להרגיש נסיכה ליום אחד, או לפחות למספר שעות, תוכלי לסעוד במלון גורין (Goring Hotel), שני בקטגוריה, שזכה לפרסום ולתהילה כאשר אירח את קייט מידלטון ומשפחתה ערב החתונה המלכותית.

 

נומה בלונדון? קופנהגן בלונדון? כן. פופ-אפ קולינרי

מסעדת נומה (Noma) מקופנהגן שבדנמרק, המסעדה שנבחרה בשלוש השנים האחרונות ברציפות למסעדה הטובה ביותר בעולם על-ידי מגזין Restaurant, פתחה מתחם פופ-אפ שני כוכבי מישלין במלון היוקרה קלארידג' למשך המשחקים האולימפיים בלונדון.

שף רנה רדזפי, Noma. צילום: London Media Centre
שף רנה רדזפי, Noma. צילום: London Media Centre

שף רנה רדזפי (René Redzepi) וצוות השפים שלו עברו באופן זמני ללונדון, הכין והגיש במשך 10 ימים אולימפיים ארוחת צהריים בת חמש מנות לסועדים מאושרים שהצליחו להזמין מקום זמן רב מראש.

המאוכזבים יכולים להתנחם בארוחה במסעדה הראשית של מלון הקלרידג' – מסעדתו של השף גורדון רמזי. שוב, בהנחה שיש מקום פנוי.

 

צהוב בעיניים: איפה חגגו הספורטאים והספורטאיות?

לפי דיווחי הצהובונים, חגגו הספורטאים האולימפיים בברים ובמועדונים שונים ברחבי לונדון. הם נהנו בעיקר במועדון Mahiki במייפר וב Chinawhite בפיצרוביה, לשם מגיעים לאורך כל השנה סלבריטאים, דוגמניות ובני מלוכה צעירים.

אין כמו משקה אל מול הנוף האורבני הלונדוני. צילום: Paul Winch-Furness/www.paulwf.co.uk עבור London Media Centre
אין כמו משקה אל מול הנוף האורבני הלונדוני. צילום: Paul Winch-Furness/www.paulwf.co.uk עבור London Media Centre

אתלטים רבים התחילו את הערב בשתיית "מרטיני חמשת הטבעות" בבר ה- Dukes בפיקדילי, אחד המקומות הטובים ביותר לשתות מרטיני בבירה הבריטית. סר איאן פלמינג כתב שם את טיוטת הספר "קזינו רויאל" תוך כדי שתייה על הבר. שם גם נולדה ההברקה לגבי המשקה האהוב על המרגל השרמנטי ג'יימס בונד – ה"מרטיני מנוער לא מעורבב".

ההיפסטרים הבריטים ידעו כבר מזמן מה שהתגלה עם פתיחת האולימפיאדה, שאזור מזרח לונדון הוא מקום נהדר לבילויים. הנוער השיקי הולך ל-Dalston Superstore והפאשוניסטות רוקדות עד הבוקר במיטב מחלצותיהן ב- Café Oto שנבחר לאחרונה על-ידי הווג האיטלקי לסצנה הקולית ביותר בבריטניה.

 

ארבעה שפים – אוליבר, וארינג, בלומנטל והיקס – על הקולינריה הבריטית

במסגרת כנס שאורגן על-ידי מדריך המסעדות "Square Meal", השתתפו ארבעה מטובי השפים בבריטניה בפאנל שעסק במטבח הבריטי ובעיר לונדון כיעד תיירות קולינרי.

"נולדתי בשנות הששים וגדלתי בלונדון בשנות השבעים. אוכל בבריטניה היה באמת נוראי אז," סיפר הסטון בלומנטל בכנס, "אז אפשר היה לקנות בסופרמרקט סוג אחד בלבד של פסטה. אי אפשר היה לקנות שמן זית. היינו צריכים ללכת לבית מרקחת ושם טפטפו אותו אל תוך האוזן – שמן זית הוגדר כתרופה!"

שף הסטון בלומנטל בכנס על מצב הקולינריה הבריטית. צילום: London Media Centre
שף הסטון בלומנטל בכנס על מצב הקולינריה הבריטית. צילום: London Media Centre

"להבדיל, אני סבור שבריטניה היא המדינה הטובה ביותר לאכול בה בימים אלה. בשלוש השנים האחרונות יש תחושה אמיתית של גאווה וביטחון עצמי בבישול הבריטי וב"בריטיות". המטבח הבריטי עבר שינויים עצומים. אני מקווה שיותר אנשים ייחשפו למבטח הבריטי החדש ולמנות שהמסעדות הבריטיות מציעות."

"כיום אין ספק שלונדון היא מספר אחת", אומר שף מרכוס וארינג (Marcus Wareing) ממסעדה הנושאת את שמו שבמלון ברקלי הלונדוני, "אמנם אין ללונדון את ההיסטוריה הקולינרית שיש לפריז, אבל דווקא בגלל שהיא לא ספוגה בהיסטוריה, היא משלבת תרבויות אחרות בצורה טובה יותר."

שף מארק היקס (Mark Hix) הוסיף, כי לונדון מצטיינת בשימור "כיסים" של מטבחים שונים, כלומר אזורים של מסעדות ממטבח מסוים, כמו מסעדות טורקיות ווייטנאמיות רבות באזור רחוב קינגסלנד שבמזרח העיר. "יש ייצוג של למעלה ממאה סוגים שונים של מטבחים ממדינות שונות ברחבי לונדון" מסביר היקס, "לעומת זאת, נסה למצוא בפריז מסעדה איטלקית או ספרדית טובה. אני לא מכיר מסעדה זרה טובה שם."

אוכלים בחוץ בבריקסטון, לונדון. הכובע עלינו. צילום: London Media Centre
אוכלים בחוץ בבריקסטון, לונדון. הכובע עלינו. צילום: London Media Centre

שף פרגוסון הנדרסון (Fergus Henderson) סבור "שהמטבח הבריטי היה ראוי למוניטין הגרוע שלו בעבר". עם זאת, הדגיש הנדרסון, שף ובעלים של מסעדת St John’s, "היום אין לנו במה להתבייש".

וארינג הוסיף שאיכות חומרי הגלם שמגיעים למסעדות כיום השתפרה לאין ערוך. התוצרת הבריטית ובעיקר דגה נהדרת ובשר הצייד שמאפשרים להעלות את הרמה במסעדות.

שף ג'רמי לי (Jeremy Lee), השף הראשי של מסעדת Quo Vadis מסוהו, הצטרף לדבריו של קודמו. "מחמם את הלב לגלות שאנשים בתחום הקולינריה מתעניינים בתוצרת מקומית. בסופו של דבר הכל מסתכם בכמה עקרונות: אם יש לך יושרה, אם אכפת לך ממקורם של חומרי הגלם ואם אתה משתמש בחומרי הגלם הטובים, תוכל להשיג תוצאות נהדרות. אנחנו השפים נהנים מנתינה ומהיכולת לשמח סועדים במסעדה."

גם שף ג'יימי אוליבר (Jamie Oliver) סבור שבריטניה צריכה להיות גאה במסורת הקולינרית שלה ושראוי לחגוג את הרנסנס שחווה המטבח הבריטי בשנים האחרונות. "בתחילת הקריירה שלי, היה ריטואל קבוע בכל ראיון שנתתי במדינה זרה: נדרשתי להסביר למה המטבח הבריטי כל כך גרוע", נזכר אוליבר, "אבל כשאתה בתחתית, הדרך היחידה ללכת היא לעלות למעלה."

שף ג'יימי אוליבר בכנס על מצב הקולינריה הבריטית. צילום: London Media Centrea
שף ג'יימי אוליבר בכנס על מצב הקולינריה הבריטית. צילום: London Media Centrea

"בחמש עשרה השנים האחרונות חל מהפך אדיר באיכות ובשפע הקולינרי. תמיד היינו טובים בבישול עבור העשירים, אבל עכשיו אוכל טוב זמין לכל אחד ולאחת. אוכל רחוב (street food) חוזר לקבל את הכבוד הראוי לו. נקודת המבט השתנתה לאחר שהתחלנו לחקור את ההיסטוריה הקולינרית שלנו: את דרכי הכנת המזון המסורתיות ואת שווקי החקלאים, הדייגים והציידים. דוכני המזון ברחובות, שמציעים לא רק בישולים ביתיים אלא גם מוצרים מהחוות החקלאיות, הם אחד הטרנדים החמים בבריטניה."

אוליבר שמח לציין, שגם בפאבים מקומיים חל שינוי דרמטי. כיום ישנה תחיה מחודשת של הגאסטרופאב – פאב שלוקח ברצינות לא רק את היצע הבירות שלו אלא גם את המטבח. הגאסטרופאבים מציעים אוכל מקומי עשוי היטב שמשתלב נהדר עם האלכוהול. סוד גדולתו של הגאסטרופאב, לפי אוליבר, הוא היותו "יומיומי וצנוע".

שף וארינג סיכם את הדיון בביטוי המוכר לנו הישראלים מתחום הכדורסל, "אנחנו על המפה, ואנחנו כל הזמן משתדלים להמשיך ולהישאר על המפה".

הקולינריה הבריטית זכתה במדליית זהב בלונדון 2012. האם תוכל לשמור על התואר? ימים יגידו. בינתיים שיהיה לכולנו בתיאבון.

* * *

לקריאה נוספת:
נדיה קומנצ'י ואני / עבר, הווה ולונדון 2012
Prêt-à-Portea. לאכול אופנה ולנוח
ביקורת ספר, סרט: המטבח של סלייטר | TOAST

* * *

Leave a reply:

Your email address will not be published.

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות