המוזיקה של 1967 | יואב קוטנר בספרייה הלאומית

עונה שנייה לסדרה "קוטנר חופר בספרייה". יואב קוטנר חוזר אל הספרייה הלאומית על מנת לבחון את להיטי 1967 – לפני, במהלך ואחרי מלחמת ששת הימים – אחת התקופות הסוערות והמסעירות של המוזיקה העברית. בליווי אורחים, סרטונים תקופתיים וחומרי ארכיון מאוצרות הספרייה.

יואב קוטנר. צילום: יח"ץ

מפגש ראשון: "אל-אל ישראל" (יום רביעי, 10.5.2017): להקת "החלונות הגבוהים" הוקמה בשנת 1966, לאחר פירוקה של להקת "שלישיית גשר הירקון". אריק איינשטיין, ג'וזי כץ ושמוליק קראוס הרכיבו את להקת הפופ הראשונה בישראל, שהוציאה תחת ידיה שירי אהבה מתוקים ("כל השבוע לך"; "אינך יכולה"), לצד שירים מעוררי מחלוקת ("חייל של שוקולד"; "יחזקאל"). אחד הפזמונאים הבולטים של התקופה חיים חפר, איש דור הפלמ"ח, כתב רבים מלהיטי הלהקה, שאלבומה אמנם יצא לפני המלחמה, אך שיריה התמזגו בהילולת הניצחון.

במפגש זה יתארחו  ישראל גוריון, זמר מצליח וחבר ה "הדודאים" ו"שלישית גשר הירקון" ושותפו הצעיר, אסף אמדורסקי, בנו של מפיק אלבום "החלונות הגבוהים", הזמר המנוח, בני אמדורסקי.

ישראל גוריון ואסף אמדורסקי. צילום: יניב אדרי

מפגש שני: "ירושלים של זהב ושל נעמי שמר" (יום שני, 22.5.2017): שיריה של נעמי שמר היו להיטים כבר בשנות ה-50 וכיכבו ברפרטואר של "שלישיית גשר הירקון", אריק איינשטיין והלהקות הצבאיות. שמר ביטאה היטב את הרוח החדשה בזמר העברי כשעברה מה"אנחנו" אל ה"אני" של השיר "זמר נודד" ("כולם הולכים בדרך עד סופה, סופה; כולם הולכים בדרך עד סופה המר; אבל אני, אבל אני, לבד לבד צועד"). יצירתה האישית של נעמי שמר הפכה את פזמוניה להמנונים ובראשם "ירושלים של זהב", השיר שביטא יותר מכל את גם הכמיהה לירושלים וגם את השיבה אליה. המפגש יוקדש ליצירתה של שמר, לפני במהלך ואחרי המלחמה ובתגובות שעוררו שיריה. אורחי הערב: שולי נתן ואריאל הורוביץ, בנה של נעמי שמר.

מפגש שלישי: "שיר לשלום" (יום שלישי, 6.6.2017): לצד שירי הניצחון והאווירה המשכרת, החלו לבצבץ קולות אחרים ששאלו:" לאן ממשיכים מכאן"? השנים שאחרי מלחמת ששת הימים מצטיינים בשינוי תפיסתי, מאופוריה לביקורתיות, אך גם בשינוי מוזיקלי: סימנים ראשונים של רוק לצד שירי געגועים לעבר, התעוררות המוזיקה המזרחית יחד עם מוזיקה דתית. כתיבת הפזמונים הופכת אישית יותר. המלחמה שינתה את מסלול חייו של יענקלה רוטבליט. שנפצע קשה בקרבות על ירושלים והפך תוך זמן קצר לאחד הכותבים היותר חשובים ופוריים במוזיקה הישראלית. שנתיים אחרי המלחמה הוא כתב את שיר המחאה הישראלי החשוב מכולם: "שיר לשלום" ומאז הוא לא מפסיק לכתוב מקורי וחכם. בשנים האחרונות עם להקת "החצר האחורית", וממשיך לצייר את הישראליות כפי שרק הוא יודע. אורחים: יענקל'ה רוטבליט ו"החצר האחורית".

מפגש רביעי: "מה אברך?" (יום רביעי, 21.6.2017): יאיר רוזנבלום, "מלך הלהקות הצבאיות", הפך בעקבות מלחמת ששת הימים ממלחין קטן ומקומי לאחד היוצרים הענקיים והפוריים ביותר בזמר העברי, אביהם של עשרות להיטי ענק. רוזנבלום אחראי לכניסתם של הגיטרה החשמלית האורגן והתופים על פני האקורדיון והחליל ובכך שינה את הצליל המקומי וחידש אותו. השיר "מה אברך", שהלחין רוזנבלום בשנת 1969 למילים של רחל שפירא, הוא אחד מסמלי המהפכה המוזיקלית והאידיאולוגית שעברו על החברה בישראל. אורחים: חנן יובל, דורית ראובני ואורי הרפז.

//

"קוטנר חופר בספרייה" – העונה השנייה.
המפגשים מתחילים בשעה 20:30.
הכניסה בתשלום: מפגש בודד: 45 ש"ח; 4 מפגשים (סדרה): 130 ש"ח.
הספרייה הלאומית, קריית אדמונד ספרא, האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים.
רכישת כרטיסים באתר הספרייה הלאומית.

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות