אלרגיה לסויה – ההתחלה

נטולת סויה

עד לפני שבעה חודשים הייתי כמו כולם.

כמעט.

כבר שנים אני סובלת מחוסר באנזים לקטאז (LCT), האנזים שמפרק את סוכר החלב (לקטוז). מה שנקרא בשפת העם "אי סבילות ללקטוז".

לא אלאה אתכם כאן מה המשמעות בפועל, רק אציין שבהיעדר האנזים, אכילת קבוצה מוגדרת של מוצרי חלב יכולה להביא אותי להתחרות בתוצרי קידוחי הגז הטבעי למיניהם. אני בחרתי לא להגיש הצעה למכרז, כי (בלשון המעטה) זה ממש לא כיף העניין הזה ורק גורם לסבל, אז אני נמנעת מאכילת קבוצה מוגדרת של מוצרי חלב. ולא, זו לא אלרגיה למוצרי חלב, כמו שרבים טועים לחשוב. אלרגיה למוצרי חלב כבודה במקומה מונח, עם הגדרות שונות, רופאים מומחים שונים ותגובות אחרות לגמרי.

בואו נסכם שלמעט עניין זה, הייתי כמו כולם.

ואז, ביום בהיר אחד, out of the blue, התנפחו לי השפתיים ולאחר מכן גם הפנים ונוצרה בשפתיים בצקת.
זה עבר אחרי שלושה ימים. ההנחה הרווחת הייתה באותו זמן שמדובר ברגישות לחומרי ההדברה שבתותים שאכלתי באותו זמן ולראשונה בעונה.

שבוע לאחר מכן הופיעה אותה תופעה אבל בחומרה רבה יותר, שהצריכה טיפול רפואי. הנפיחות ירדה מעט אחרי טיפול באנטי היסטמין, אבל עדיין נותרו סימנים כשבוע.

הרופאים הסבירו שתגובה אלרגית מסוג זה נגרמת רק כתוצאה מרגישות לדבר מאכל. מצוידת בפיסת מידע זה, בחנתי מה אכלתי בסמוך להופעת התגובות האלרגיות. אחרי שניפיתי את מיני מזונות שאינם ידועים כמכילים אלרגנים, נותרתי עם חלבה ושוקולד.

מה המשותף לשניהם? – בדיקה מהירה בבית העלתה – לציטין סויה.

הנה נמצאה האשמה. גב' סויה.

סיפרתי על הממצאים לרופאה שלי. היא הגיבה "אני מצטערת בשבילך".

הרמתי גבה, אפילו שתיים. הייתי אופטימית. כמה כבר קשה להתנזר מסויה? הרי במטבח אני לא מחזיקה שמן סויה, אז כל מה שצריך זה לא לאכול רוטב סויה בסושיה או לא לאכול שוקולד ומוצריו. ביג דיל.

אחרי שהתנפחתי קשות בעבודה לאחר נגיסה אומללה בעוגת יומולדת (בטעות. מי חשב שיש שמן סויה בעוגה?) ושוב התנפחתי, הבנתי שזה לא משחק ילדים. הנושא בעייתי הרבה יותר ממה שחשבתי.

השלב הבא היה ביקור אצל אלרגולוג – פרופסור מומחה לאלרגיות.

עם כניסתי חלק איתי הפרופסור המכובד תובנות משהות מקצועית קצרה בחו"ל: "בדיוק חזרתי מכנס בינלאומי מוביל והוכחתי לכל המתחזים שהתיאוריות המגוחכות שלהם מופרכות בעליל." גם אני נראיתי לו בתחילה קצת חשודה ואולי מתחזה פוטנציאלית. אחרי תחקור קצר הסביר לי שזה עניין של ניסוי וטעייה, או ניסוי והצלחה. עוד הוסיף שמכיוון שידוע שאלרגיה היא תגובה לא צפויה של מערכת החיסון לכל מיני חומרים שלא אמורים לעורר תגובה כזו (האלרגנים ברופאית מצויה), אזי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אלרגיה היא מאוד פשוטה – להימנע מהאלרגן.

"אז סעי לשלום ואל תאכלי סויה", שלח אותי הפרופסור לדרכי, מאושר שיוכל להמשיך ולהתרכז בעצמו.

יצאתי מהאלרגולוג, שבקלות היה יכול לקבל מקום של כבוד בקרב המבוגרים שבספר "הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט אכזופרי, הישר אל מסע קולינרי מרתק בעולם חדש. בעצם – עולם ישן, מגבלה חדשה.

התחלתי לשאול שאלות, לקרוא תוויות ולגלות שמתקיים מסביבי עולם שלם מלא סויה. העובדה שאני לא השתמשתי במטבח הפרטי שלי בסויה לא מלמדת דבר על רכיביהם של מוצרי מזון או מנות במסעדות ובתי קפה. הסויה צצה בכל מיני מאכלים שבכלל לא היתה אמורה להיות בהם.

המסע המופלא הוליד תסכול, אכזבות, מרמור אבל גם צחוקים והנאה.

עדכון: בפברואר 2013 התגלה שאני גם סובלת מצליאק. אז אני נמנעת גם מאכילת גלוטן. מי שמכיר אותי יודע ששינוי תזונתי זה היה כרוך בויתורים קשים במיוחד. לדוגמה, הבירה שהיתה חלק נכבד מחיי וכתבתי עליה רבות והוויסקי. ואל תגידו שיש בירות נטולת גלוטן. יש, אני יודעת. אבל זה ממש לא אותו הדבר. אני לא מחפשת תחליפים. לצערי, אני לא יכולה יותר לדגום ולסקר בירות חדשות או להמשיך ולהמליץ עליהן.

אני לא ממליצה לכם "סתם" להפסיק לאכול גלוטן. אצלי זה נבע מסיבה בריאותית, ובכל מקרה – צעד כזה חייב להיות מלווה במעקב רפואי.

[המשך יבוא. כי חייבים להמשיך לחפור]

* * *

אהבתן/ם? לקריאה נוספת:
ספרות נטולת גלוטן
שני סיפורי אוכל וספר / יומן אוכל חיפאי
טורט קוקוס ושוקולד – ללא גלוטן ללא סויה
טלי'ס גודיס – רואו פוד, ללא גלוטן, ללא לקטוז, ללא סויה
כדאי שתדעו: על טיגון בשמן סויה ובריאות