האמנית ג'נין אנתוני על פיסול, פרפורמנס ומחול

"העניין הנוכחי שלי בעבודה הוא איך להיות גוף," מסכמת אנתוני, "מה שאנה לימדה אותי הוא לחיות מתוך החוויה הגופנית שלי, ולא מתוך הראש. נראה לי כאילו הגוף שלנו בחברה של היום משמש רק ככלי רכב לראש החושב. אם אנחנו מנצלים את הגוף שלנו עבור הרעיונות שלנו, אז המרחק משם לניצול גופים של אחרים עבור הרעיונות שלנו לא רחוק, והמרחק מניצול גופים של אחרים עד לניצול הסביבה שלנו לטובת הרעיונות שלנו גם לא רחוק. אז אני חושבת שאם עבודתי מחזירה אותך לרגע להיות בתוך הגוף שלך, מחזירה אותך לתחושה של הגוף שלך, והגוף דובר אמת, זו הדרך הקטנה שלי לתרום".

להמשך קריאה: המאמר המלא בכלכליסט

//

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות