גאדג'טמניה / ZAP PARADE

כשהייתי קטנה נהגתי לשחק בכרטיסים מנוקבים שאבי היה מביא הביתה. זו היתה אטרקציה, כי לאף אחד מהחברים והחברות שלי בגן לא היו כאלה. ורק לי כן – בשלל צבעים, כל כרטיס והניקוב שלו. מי שזוכר מה זה בכלל, בלי לבדוק בגוגל, שיצביע.

האפליקציות של הילדות שלי היו גומי (הייתי אלופת עד-צוואר), גוגואים, שלושה מקלות, קלאס, עמודו, חמש אבנים, אחת-שתיים-שלוש דג מלוח ועוד. היינו משחקים שעות על גבי שעות ברחבת החניה, ובין לבין מנהלים ויכוחים לוהטים עם האמהות הצורחות מלמעלה לעלות כי כבר מחשיך, מחר הרי יום לימודים, ו"אם לא, אז…", ועם האבות שנשלחו בעל כורחם לממש את האיום.

מתי שהוא, בגיל די מאוחר, היה לנו קומודור 64 עם כונן קלטות חיצוני. נהניתי להרוג כל פעם מחדש את הצפרדעים שבסך הכל רצו לחצות את הכביש. החוצפניות שנותרו בחיים ביקשו גם לחצות את הנהר בשלום. מה קרה להן אחר כך אין לי מושג, כי אף פעם לא עברתי לשלב הבא.

במקביל, שיחקתי עם שכנתי מהקומה השנייה משחק מחשבה שנועד ללמד את שפת התכנות Fortran. כך התוודעתי לעולם הלולאות בו שולטת המלכה goto.

סבא שלי, שלא האמין בשטויות האלה, העניק לי במתנה את מכונת הכתיבה שלו. לצערי, חרף היותה שנים רבות בישראל, היא הוציאה תחת שרביטה רק מילים בלועזית, ולא הייתי לי שימושית כל כך.

בצבא כבר נתקלתי במחשבים עם תוכנת איריוורד הנוראית, שהעניקה תחושה מזוייפת של מכונת כתיבה משוכללת, ובדיסקטים גמישים ענקיים של חמישה ורבע אינצ'ים. היינו מקלידים ומדפיסים, או שומרים ושולחים ליעד עם שליח. מי שמע על אינטרנט? על זיכרון פלאש? דיסק-און-קי?

ייתכן שהחסך הזה בטכנולוגיה גרם לי לפתח, בשנות העשרים שלי, אהבה לגאדג'טים. בכל נסיעה לחו"ל הייתי מתעדכנת מי נגד מי, מה חדש, איפה ניתן להשיג ובכמה.

באופן קבוע, בין ביקור במוזיאונים, הנאה מנופים עוצרי נשימה, צפייה בבניינים ובאנשים, התענגות על אוכל ושתייה, היה גם מקום לתערוכה, חנות מיוחדת או סתם שופינג.

בשלב מסוים בחיי, היצר הזה נרגע קצת. אולם, כשהוזמנתי לערב ZAP PARADE שהתקיים במלון קראון פלאזה עזריאלי, התעורר השד-הג'אדג'טי משנתו. תוך כדי ביקור כבר התחלתי לחשוב מחשבות ולזמום מזימות צרכניות רחבות היקף. התחילו גם לעבוד כל מנגנוני הדיסוננס הקוגניטיבי בניסיון רחב היקף לנתק כל קשר בין תכנוניי הצרכניים לבין מצב החשבון בבנק.

מבט ראשון בטלפון הנייד החדש מבית Sony Ericsson ה- XPERIA X10 Mini והבנתי שהגיע הזמן להחליף את הנייד שלי (גם Sony Ericsson).

הנייד הקטן (מגיע בשתי גרסאות. רגילה או PRO – עם מקלדת קוורטי נשלפת). לטלפון מסך מגע קפאסטיבי ושלושה כפתורים: תפריט, בית וחזרה. להבדיל מהטלפונים הקודמים שלי, אין בו ג'ויסטיק או D-pad. אבל גם למי שרגיל לכפתורים, כמוני, ישלוט מהר מאוד ברזי ההפעלה והתפעול השוטף של ה- X10 Mini. הטלפון מבוסס מערכת הפעלה אנדרויד, מגיע עם כרטיס זיכרון 2GB MicroSD, מצלמה 5MP, Wi-Fi, בלוטות' ו- GPS. ואם לשפוט לפי שני מכשירי ה- Sony Ericsson שהיו לי עד כה, הרי שההבטחה לאיכות שמע מעולה תתממש גם במכשיר הזה. התחלתי לחפש במרץ אחר מכשירים כאלה בחנויות בארץ, ומסתבר שזה לא פשוט…

לצידי הסתובבו כל הזמן שני ילדים, האחד מצלם במצלמת וידאו את הפרזנטציות, והשני כותב במרץ. מסתבר, שיש הם בלוג שעוסק בחידושים טכנולוגיים והם באו מקרית מוצקין לתל-אביב לצורך סיקור האירוע. כששלפו את האיייפונים שלהם לבדוק את משטח ההטענה לטלפונים, סיפרתי להם שכשהייתי בגילם לא היה אינטרנט ואף אחד גם לא שמע על טלפונים ניידים. הם הסתכלו עליי בתדהמה מהולה ברחמים.

חידוש אחר שצד את עיני היה מחשב שולחני זעיר Ultra Slim PC מבית חברת גטר טק.

החזקתי אותו ביד ולא האמנתי: נפתרו כל בעיות המקום שלי: עובי 2 ס"מ, נפח כ- 0.47 ליטר. פיצפון. אפשר גם להצמיד אותו לגב של מסך או טלוויזיה וכך נעלם מהעין ולא דורש מקום על השולחן.

כבר התחלתי לדמיין איפה אני מניחה אותו ולאן אני מעיפה את הגולם הענק שתופס מקום יקר ערך.

עוד יתרון גדול למחשב ה- Ultra Slim הוא טכנולוגיית קירור חדשה, המבוססת על זרימה טבעית של אוויר. משמע – אין בו מאווררים ולא בוקע ממנו הרעש המעצבן שלמאווררים יש נטייה להפיק. חבל שעוד לא המציאו טכנולוגיה דומה לשילוב באנשים. במיוחד במזג האוויר הנוראי שלנו.

המחשב מגיע בכמה תצורות, החל מתצורה בסיסית (לבית או לעסק) ועד לתצורה מתקדמת שיכולה לשמש מרכז בידור ומולטימדיה לבית, וישווק בקרוב ברשתות ובחנויות המחשבים. אני מחכה בסבלנות…

והיו עוד המון גאדג'טים, שלו הייתי רוטשילד, הייתי מצביעה על כולם "תארזו לי את זה וזה וזה וגם את זה", לוקחת אותם הביתה ומתחילה להשתמש בהם עוד באותו ערב. כמו, מקרן פיקו זעיר להקרנת מצגות ואפילו סרטים בקולנוע ביתי; מחשב נייד אנורקטי (משקל: 730 ג'; עובי: 1.4 ס"מ) מסדרת  VAIO X של SONY; מסכי טלוויזיה, מצלמות ועוד ועוד…

* * *

התמונה הראשונה מבנק תמונות; התמונות (למעט הראשונה) מיח"צ.


לתחילת הפוסט
לדף הבית»