בסטודיו הפלאות של Lilla My

לפני שבועיים פגשתי את נטלי מוטליס, מעצבת בעלת המותג Lilla My. בחוץ היה יום אפור וגשום. כשעברתי בדלת הכניסה לסטודיו שנטלי חולקת עם מעצבת האופנה יוליה גסין (ג'ול), נכנסתי לממלכת פנטזיה צבעונית. כבר ממבט ראשון הבחנתי שנטלי דומה חיצונית לדמות המצוירת Lilla My, שאת שמה בחרה למותג התכשיטים שלה

ראיון בלעדי.

בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

בואי נתחיל מהתחלה

"עוד כשהייתי קטנה רציתי להיות ביולוגית ימית ולעבוד עם דולפינים. בגיל 24 התחלתי ללמוד ביולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת באר שבע אבל פרשתי אחרי סמסטר אחרי שהבנתי שזה לא בשבילי.
נסעתי ללונדון לנקות את הראש לכמה חודשים ובסוף נשארתי כמעט שנתיים. עבדתי בקניונים ובמשרד. עבודות מזדמנות. הייתי חוקית. התחלתי להבין שאני אוהבת לעצב תכשיטים לעצמי, לחברות וגם למכור בשווקים.
חזרתי לארץ והחלטתי לקחת את הדברים ברצינות. עיצבתי תכשיטים ונסעתי אחרי שנה עם חברה שהכרתי מהעבודה ב"רזילי" לסקוטלנד לפסטיבל למכור שם [The Edinburgh Festival Fringe הוא הפסטיבל האומנות הגדול ביותר בעולם, שמתקיים מדי שנה בחודש אוגוסט למשך שלושה שבועות – מ.ג].
זה הצליח. חזרתי והתקבלתי לשוק "פלסטיק" שבו מכרו מעצבים צעירים עיצובי אופנה, אקססוריז, תכשיטים. וזהו. אז ראיתי שאנשים אוהבים את העיצובים שלי וגם שלי זה ממש כיף."

בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

התחלת לעצב בלי רקע אקדמי או לימודי

"כן. אני חושבת שכל אחד עושה מה שמתאים לו. אני לא הייתי נגד לימוד עיצוב, פשוט התחלתי ממקום אחר, התגלגלתי והצלחתי לעשות את זה בלי לימודים מסודרים.
בשלב הזה נראה לי מאוחר מדי ללמוד ארבע שנים אינטנסיביות. אני כבר לא במקום הזה. תוך כדי התנסות לקחתי כמה קורסים בצורפות, בעיצוב ובסטיילינג ב"גילדה" וב"שנקר". הם תרמו לי אבל בעצם התחלתי לעצב לפני."

בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

את מעצבת תכשיטים מכסף ופליז בציפוי זהב 24 קראט ומשלבת בהם חלקי פלסטיק שונים, חרוזים, צעצועים והדפסים ייחודיים בציפוי אמייל. מאיפה את שואבת השראה לעיצובים?

"קשה לי לעשות משהו לפי מה שכולם עושים. לא הולכת לפי טרנדים. אני כל פעם מתחברת למשהו אחר. שואבת השראה מחומרים שאני רואה, ממגזינים (אוהבת במיוחד את Lula), מחפצים שאני מוצאת ומשלבת."

בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

מהי ההזמנה הכי מוזרה שקיבלת?

"את השרשראות עם החיות אני עושה גם בהזמנה אישית. היתה לקוחה שהזמינה שרשרת כזאת, רק במקום חיה ביקשה שאשלב תמונה שלה עם כתר על הראש."

בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

לאיזה פריט שעיצבת את הכי מתחברת?

"עד לאחרונה אהבתי את קולקציית מד הזווית. את כולם כי מדובר ב- one piece. עכשיו אני אוהבת את הקשת בענן. הקולקציה האחרונה. אני צובעת בצבעי עיפרון את הנייר וכל קשת יוצאת שונה. אחרי זה מצפה באימייל קר."

פריט מתוך קולקציית "180 מעלות" המבוססת על מד זווית. צילום: מירה-בל גזית

את חוגגת בימים אלה שנה לפתיחת הסטודיו (המשותף עם ג'ול). מה השלב הבא?

"פתחתי לאחרונה חנות ב- Etsy ולאט לאט מתחילים להכיר ולקנות. אני עוקבת בהתרגשות: בינתיים יש קונה מישראל וקונה מארה"ב."

בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

"מסעדות וסרטים זה אני" – אז יאללה, מוזמנת להמליץ:

"אני גרה ממש קרוב לסטודיו [שממוקם ברחוב אפ"ק 3, יפו – מ.ג]. אפשר לומר שמסעדת "ושתי" שבכיכר השעון היא מסעדת הבית שלי. מסעדה מעולה. אנחנו מנסים ללכת למקומות חדשים ותמיד חוזרים.
הסרט האחרון שראיתי היה "ממלכת אור הירח" ("Moonrise Kindom"). ממליצה לראות.
סרט נהדר נוסף שראיתי לאחרונה, מומלץ גם הוא, מככב שון פן כזמר רוק מזדקן – "זה בוודאי המקום" ("This Must Be The Place")."

בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

ולסיום, חייבת לשאול: מה הקטע עם הטורקיז בשיער?
"אני כל פעם מחליפה צבעים. קשה לי עם שיער בגוון אחד אז אני כל פעם מגוונת."

אורח פורח בסטודיו של ג'ול ולילה מיי. צילום: מירה-בל גזית

//