בנות אלביון | יולי פרימור אלוני

האמנית יולי פרימור אלוני בוחרת למקד את המבט אל שלבים שונים בתהליך היצירה: מסקיצה או בחינת רעיון ראשוני, לפסל או מיצב, ועד לרישומים אפיים מורכבים. השפה הגרפית של האמנית דורשת מהמבקרים בתערוכה לפענח ההקשרים – אמנותיים, פסיכולוגיים, פילוסופיים, פוליטיים ואחרים.

הצעיף של ורוניקה. יולי פרימור אלוני. תצלום: יח"ץ
הצעיף של ורוניקה. יולי פרימור אלוני. תצלום: יח”ץ

ברישום “הצעיף של ורוניקה” (Veil of veronica) מתוארת סצנה פנטסטית. משובצים בה קודים וסמלים מעולמות מגוונים. הדמות במרכז, החוזרת בכמה מהרישומים, חושפת דבר-מה באמצעות הסרת פיסת בד ומבצעת מעין מילה בדמות הגברית. מסביב לה דמויות עירומות אוחזות זו בראשה של זו ובידי אחת מהן עלי לוטוס. הצעיף של ורוניקה, אותו מעטה דק שפניו המיוזעים של ישו מוטבעים בו, מסמל את היחסים בין המציאות לחוויית הצפייה באמנות. זהו
תיאור של אפיזודה המשלבת מיתוסים קיימים ופרטיים, תיאור העוסק במיניות, בטקסי חניכה וטרנספורמציה בין מצבים וזהויות, ביטוי לחיפוש אחרי מקום מכיל, רומנטי ונשגב.

בנות אלביון. יולי פרימור אלוני. תצלום: יח"ץ
בנות אלביון. יולי פרימור אלוני. תצלום: יח”ץ

שם התערוכה לקוח מהפואמה הסימבוליסטית “חזיונות בנות אלביון” (1793, “Visions of the Daughters of Albion”) שכתב המשורר, המיסטיקן ואמן התחריטים ויליאם בלייק. אות’ון (Oothoon), הדמות הנשית המרכזית בפואמה, מאוהבת בת’אוטורמון (Theotormon). לאחר שהיא נאנסת באכזריות על-ידי ברומיון (Bromion), ת’אוטורמון מאבד בה עניין. ברומיון מייצג את האדם היצרי מלא התשוקה. אות’ון מייצגת את הנשים בחברה של אותה התקופה, נשים שאין להן שליטה על מיניותן. בנות אלביון צופות אל המערב, לאמריקה, משום שבלייק האמין שההבטחה של אמריקה היא שתוביל לביטול האפליה המגדרית והגזעית ולהקטנת ההשפעה של הממסד הדתי.

 

יולי פרימור אלוני – בנות אלביון
אוצרת: אורית מור

מתי? 7.9.2019-19.10.2019

איפה? גלריה 4, רחוב פלורנטין 4, תל אביב

//