איזו בירה תרצו לשתות היום?

כשעל לוח המסעדה רשימה של 14 סוגים של בירות בוטיק ישראליות, רובן (עדיין; אני אופטימית) לא נמכרות בחנויות המשקאות, התשובה לא קלה. אפילו מסובכת.

טרקלין הבירה. צילום: מירה-בל גזית

כשהדרכתי את צוות ה"טרקלין" על הבירות שנציע במסגרת "טרקלין הבירה", פסטיבל בירות בוטיק ישראליות שמתקיים בכל יום שישי במהלך הקיץ, קלטתי, שאני היחידה ששתתה את כל הבירות שברשימה. והיה שם מבחר יפה מבית היוצר של פיסטה, לאפינג בודהה, גופר'ס, רונן ונגב מהסליק הפרטי (באצ' אחרון של חיים בן עשור).

מסתבר, שאני גם יודעת להסביר את ראשי התיבות למיניהם, כדוגמת IPA, וגם לתת בהן סימנים: "בירות לכוּסיות", בירות למתחילים, למתקדמים, כשותיות-מרות, אלה עם הטוויסט, מסלולים ועוד ועוד.

בירות בוטיק ישראליות

ותיקי דף בירות בוטיק ישראליות בוודאי זוכרים את המסיבה הראשונה של דף בירות בוטיק ישראליות, בחודש ספטמבר 2010. וואוו, כמעט לפני שנה, איך שהזמן עובר. אז, שכרתי את בר "הפרוזדור" (ז"ל) בנחלת בנימין וביום שישי שטוף שמש הזמנתי חמישה יצרני בירה להציע טעימות מהבירות שלהם. היו שם עופר רונן (רונן), פרננדו פונטנביץ' (סט. פרננדוס), נועם שלו (שיבולת), תום להב (Beer 7) וסשה כנוביץ (גופר'ס). שחר הרץ היה יד ימיני וסייע בלוגיסטיקה, גייסנו בירצ'נדייז להגרלות פרסים שנערכו כל שעה, ההיענות של הצמאים היתה נפלאה, וגם יצרני בירה אחרים הגיעו להגיד שלום, לפרגן, לטעום ולהטעים. BYO קיבל משמעות חברתית וקולגיאלית נפלאה. לתמונות

בירות בוטיק ישראליות. צילום: מירה-בל גזית

ובהמשך היו ערבי בירות בוטיק ישראליות ב"ברז", אחיו הקטן של השישקו, מאחורי בית הכנסת הגדול באלנבי. אני חושבת שמעולם לא קיבלה שתיית בירה הכשר או שיתוף פעולה מהקהילה הדתית כמו בערבי ה"ברז" העליזים, שכן הפרוז'קטור האחורי של בית הכנסת תרם רבות לשותים ולשותות. ואם היה ספק, הרי שמייד כשהיה נכבה, בסביבות השעה אחת עשרה, למיטב זכרוני, נפלה פתאום האפילה על הברז ואיתה אינטימיות ומסתוריות. תרמה לכך העובדה שלא היו ל"ברז" סימנים מזהים, כגון שלט.

טרקלין הבירה. צילום: מירה-בל גזית

ונחזור ל"טרקלין הבירה". כשיוסי בן אודיס פנה אלי ברעיון לערוך פסטיבל בירות בוטיק ישראליות מדי שישי ב"טרקלין" ולמעשה להפוך את מתחם המסעדה לבירגארדן, או למעשה – ל"טרקלין הבירה", לא חשבתי פעמיים והשבתי בחיוב. גייסתי לעזרתי גם את איתי בן-דוד, מבשלן (בהצלחה בתחרות הלונגשוט) ובלוגר ("בירבור") ויצרתי קשר עם חבריי המבשלנים (זה לא אני, זו האקדמיה ללשון) לקראת אירוע ראשון, טבילת האש. זו היתה גם טבילת האש למיזם חדש של איתי ושלי, שעיקרו שיווק וקידום עסקים, כדוגמת יצרני בירות בוטיק ישראליות.

והנה אנחנו ביום שישי, 22.7.2011, הבירות מקוררות, צוות האירוח מתודרך, צוות המטבח נכנס לפעולה, הכל מוכן ומזומן לקראת הגעתם של הלקוחות.

והופ… שניים ראשונים מגיעים בול בזמן. אפילו טיפה לפני הזמן. שלחנו אותם לסיבוב מסביב לבלוק עד שהמטבח ייפתח ולזכותם ייאמר שגילו ספורטיביות, חזרו, ונשארו כמעט לכל אורך האירוע, שותים מגוון בירות ואוכלים.

ואז החלו להגיע עוד ועוד אנשים…

"משכתי" פנימה גם אנשים שהסתובבו בנחלת בנימין ועניינתי אותם בבירות בוטיק ישראליות ובאוכל הנהדר שמציע מטבח "הטרקלין". המסעדה התמלאה, והחל רחש וזמזום של אכילה ושתיה, דיבורים באווירה טובה עם מוזיקת רקע. הבירות זרמו מהבר אל אנשים צמאים, שחייכו עם השלוק הראשון.

 – אהבתם? אל תשכחו לקחת בירות הביתה. 
– תעמיסי.

הסתובבתי שם על תקן של "סומלייה בירה": הגעתי כמעט לכל שולחן, הצגתי את הבירות, סיפרתי עליהן, שאלתי אנשים להעדפותיהם בשתיית בירה והצעתי/המלצתי להם בירה בהתאם. מכיוון שהכרתי גם את מנות המסעדה, חיברתי, למי שביקש, את המנה לבירה. היו גם שביקשו להפך.

הרבה אנשים סבורים שיין הוא המשקה האלכוהולי האולטימטיבי לחיבור עם ארוחה טובה, ובירות מתחברות להם "רק" עם המבורגר "פשוט". לאו דווקא.

החיבור בין המנות האיכותיות של מטבח "הטרקלין" לבירות בוטיק הישראליות התברר כמוצלח מאוד. אני לא רואה שום סיבה להגביל את צריכת הבירה לפאב או לבר. לבירות בכלל, ובפרט לאלה שהצענו במסגרת הפסטיבל, אין בכלל במה להתבייש. בירות יכולות להיות מורכבות וייחודיות; הן נבדלות זו מזו בצבע, בראש הקצף, בעכירות/שקיפות, בארומה, בטעמים, באפטר טייסט ובגוף.

– חיטה, זה טוב ליהודים?
– ברור! חיטה היתה הדגן הראשון שממנו הכינו בירה. בירה מרעננת לקיץ חם.

אחרי השלוק הראשון, חזרתי לשולחנות "שלי" על מנת לבדוק האם המלצותיי היו לשביעות רצונם של הלקוחות.

לשמחתי, ההמלצות שלי התבררו כמוצלחות. אף בקבוק בירה שנפתח לא הוחזר. כולם נגמעו בשקיקה עד הסוף.

רוב הסועדים אף המשיכו וליוו את ארוחתם עם בקבוק בירה שני. כמובן, לא לפני שקראו לי לקבל המלצה איך להמשיך הלאה.

– מה זה גופר?
– סוג של מכרסם…
– וואלה. רגע, לפי ויקיפדיה זה סנאי
– לפי סשה, זה עכבר אדמה. נזרום עם זה

עבורי, להיות "סומלייה בירה" – מעבר להיכרות עם עולם האוכל והבירה והחיבורים ביניהם – זה קודם כל היכולת ליצור חיבור עם הסועד (או הסועדת, כמובן) במסעדה, לתקשר איתו בצורה מעולה, להבין את הצרכים והטעם שלו ולתרגם אותם להמלצה מתאימה. צריך לתת תשומת לב מלאה לכל אחד ואחת מהסועדים, גם אם יש עוד שולחנות שמחכים.

ועוד דבר שגיליתי "על בשרי" זה ש"סומלייה בירה" צריך להיות גם מספר סיפורים טוב. במהלך האירועים הקודמים, כמו גם אתמול, סיפרתי הרבה סיפורים סביב בירה וסביב חוויות שלי עם בירה. זה מתחיל בשאלת מידע על סוג בירה מסוים, שאלות על המבשלן ועל הבירה המומלצת וממשיך לשאלות סקרניות על ההיסטוריה הביראית הפרטית שלי ועל הרומן שלי עם בירות בוטיק ישראליות. חשוב גם להיות קשובים לסיפורים שהסועדים, בתורם, רוצים לספר ולשתף.

ולפני סיום, אני מודה מקרב לב לכל מי שתרם להצלחת האירוע הראשון במסגרת "טרקלין הבירה". ליוסי, למשה, למירית ולסמדר וליתר צוות "הטרקלין" על עבודה נהדרת ושיתוף פעולה מבורך, ראשון בין רבים; לאיתי – מזל טוב על המיזם החדש של שנינו – בתקווה לעוד הצלחות ברזומה המשותף – ועל העבודה הטובה במקביל מול הסועדים. טוב, הפוסט הזה עסק בחוויות שלי. די התרוצצתי במהלך האירוע כמו עכבר. החלפנו, במקרה הטוב, רק חיוכים וכוסות מים. ועוד תודה לאיתי (אך כאמור לא רק) על סיעור המוחות השיווקי ועל פתרונות לוגיסטיים כמו הדבקת מדבקות של הלאפינג בודהה ביום חמישי בלילה; וכמובן – ליואב (פיסטה) ולעופר (רונן) שתמכו במהלך, היו איתי בקשר רציף ואף הגיעו במהלך האירוע, הסתובבו בין הסועדים, ענו על שאלותיהם ופירגנו בגדול; לוובה ולדימה מהלאפינג בודהה ולסשה מגופר'ס על האמונה בהצלחת הפרויקט והיותם בין המבשלנים הראשונים שאישרו השתתפות ללא היסוס.

וכמו תמיד, אני מסיימת במשפט שכבר הפך למשפט המאלט-קאלט שלי: יש לנו ארץ בירות נהדרת!

נ.ב. – לשמור לכם כסא ובירות לשישי הבא?

________________________________

כל שישי, החל מיום שישי 22.7, בין השעות 13:00-17:00, מסעדת הטרקלין הופכת למתחם בירגארדן ("טרקלין הבירה") בו נמכרות בירות בוטיק ישראליות, לצד המנות הנהדרות מתפריט המסעדה. נחלת בנימין 41, תל-אביב (חניה בחניון גרוזנברג או מונטיפיורי. מרחק 2 דקות הליכה)

Leave a reply:

Your email address will not be published.

Site Footer

Sliding Sidebar

על אודותיי

על אודותיי

אני כותבת וקוראת, עורכת ומצלמת. ללא גלוטן וחלב. אוהדת מירוצי אופני כביש וכדורגל. באתר זה, במרחב שהוא רק שלי, אני משתפת מחשבות, רעיונות, מעשים, תחומי עניין, אנרגיות חיוביות, השראה. לפעמים, אני חיה בסרט בו ליהקתי את מורגן פרימן לתפקיד מספר כל-יודע. השנה, תשע"ח, אני סטודנטית שנה שנייה בתכנית הבינתחומית באמנויות לקראת תואר שני (שני) מאוניברסיטת תל אביב. סיימתי בהצטיינות לימודי מאסטר בפקולטה למשפטים. כיום, עצמאית, בעלת עסק לשירותי תוכן ותקשורת שיווקית ועורכת דין פעילה

ציטוט

"בעומק לבי איני מאמין שנחוץ לאדם איזה כשרון מיוחד כדי להתרומם מהאדמה ולרחף באוויר.
אתה עוצם את עיניך; פורש את זרועותיך; נותן לעצמך להתפוגג.
ואז, לאט-לאט, אתה מתנתק מהאדמה ומתרומם. ככה."
[פול אוסטר / "מר ורטיגו"]

אני גם כאן:

מירה-בל גזית © 2017 כל הזכויות שמורות